144
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ממעט את תוכן המילה4, כפי שמבואר הניקוד במקומות אחרים בתורה המוזכרים שם בספרי, ובלשון הספרי "כיוצא בו". והסבר זה מתאים גם לפשוטו של מקרא5. ואילו לדעת רבי שמעון בר יוחאי אין מובן: מה מוסיף ה"נקוד עליו" של המילה "וישקהו"6: כדי לומר ש"נשקו בכל לבו" אין צורך בניקוד, הרי זוהי המשמעות הפשוטה של "וישקהו"7!
יש המפרשים8, שאת זאת בא רבי שמעון בר יוחאי לומר: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב", ואם כך, כדי לומר שלא נשקו בכל לבו אין צורך בניקוד. ניתן להבין זאת גם ללא הניקוד. אלא, הניקוד בא להראות את ההיפך, שבכל זאת נשקו "בכל לבו".
אך לפי זה אין הניקוד ממעט את המשמעות של "וישקהו", אלא, להיפך, הוא מדגיש ומחזק אותה9, וזה שונה מכוונת הניקוד במקומות אחרים בתורה שאותם מציין רש"י, אשר בהם הניקוד מפחית ומחליש את משמעות המילה המנוקדת10.
אם כך, מדוע מביא רש"י גם את הפירוש השני, ואף מקדים ומציין "ויש חולקין בדבר הזה", ששני הפירושים שקולים זה לזה לפי פשוטו של מקרא?
אמנם שני הפירושים כתובים ב"ברייתא דספרי", אך דרכו של רש"י איננה לצטט את מדרשי חז"ל, אלא כאשר הם מבהירים את פשוטו של מקרא.
ג. מדוע מצטט רש"י דוקא מ"ספרי"?
כן יש להבין: שני הפירושים למילה
הערות
- 4. ראה רלב"ג ריש פרשתנו (ביאור המלות): נקוד על וישקהו להורות שאין נשיקתו בלב שלם אבל הי' עניינה ממוצעת בין הנשיקה ובין העדר הנשיקה ולזאת היתה זאת התיבה ממוצעת בין הכתיבה והמחק. ועד"ז בעוד מפרשים.
- 5. ראה רש"י לעיל וירא יט, לג. במדבר ג, לט. בהעלותך שם. וראה בהנסמן לקמן הערה 23.
- 6. מפשטות לשון הספרי משמע לכאורה שרשב"י פליג על בעל הברייתא שמפרש הניקוד על וישקהו כשאר הנקודות שהובאו שם "כיוצא בו וישקהו שלא נשקו בכל לבו" וס"ל לרשב"י* שכאן אין לדרוש הניקוד (ולהעיר שבבמדב"ר (פ"ג, יג) הובאו כל התיבות והאותיות שיש נקוד עליהם והדרש עליהם (כבספרי שם) ולא הובא מאמר רשב"י). ולהעיר מהגירסא בכמה כת"י רש"י (שתח"י) "נקוד עליו יש חולקין עליו בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו למה כו'", אבל מלשון רש"י שלפנינו – "ויש חולקין בדבר זה" (בטעם ש"נקוד עליו") – משמע שגם רשב"י דריש הניקוד
- 7. ראה ב"ר פע"ח, ט שהקשה ר' ינאי על הפירוש "שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" (אלא שבב"ר הוא מאמר רשב"א (ולא רשב"י) - ראה לקמן סעיף ג'): אם כן למה נקוד עליו.
- 8. ראה ספר הזכרון, משכיל לדוד, חדא"ג מהרש"א עה"ת ("אמר המלקט") לפרש"י כאן.
- 9. ראה פי' מהרז"ו ועץ יוסף לב"ר שם (בדעת רשב"א). אלא שלפי' למדו רשב"א מזה שהניקוד הוא על כל התיבה ולא כבשאר המקומות ש"הכתב רבה על הנקודה" או "הנקודה רבה על הכתב".
- 10. ובפרש"י אין לומר כהמפרשים בהערה שלפנ"ז, כי בפרש"י לא הובא בכלל שהניקוד כאן אינו דומה כשאר הנקודות בתורה.
- . להעיר שבספרי שם הלשון ר"ש בן יוחי אומר, וברש"י – א"ר שמעון בן יוחאי.
בראשית רבה ע״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ (בראשית לג, ד), נָקוּד עָלָיו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַכְּתָב רַבָּה עַל הַנְּקֻדָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב, הַנְּקֻדָּה רַבָּה עַל הַכְּתָב אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, כָּאן לֹא כְתָב רַבָּה עַל הַנְּקֻדָּה וְלֹא נְקֻדָּה רַבָּה עַל הַכְּתָב אֶלָא מְלַמֵּד שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי אִם כֵּן לָמָּה נָקוּד עָלָיו, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹא בָּא לְנַשְּׁקוֹ אֶלָּא לְנָשְׁכוֹ, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁל שַׁיִשׁ וְקָהוּ שִׁנָּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּבְכּוּ, אֶלָּא זֶה בּוֹכֶה עַל צַוָּארוֹ וְזֶה בּוֹכֶה עַל שִׁנָּיו. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא (שיר השירים ז, ה): צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.