ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג

136

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. ברכת ה' למקנה לבן בזכות יעקב

בקשר לברכה ששרתה במקנה לבן בזכות יעקב, אשר היה "רועה הצאן" שלו, מובאות בזוהר¹ שתי דעות לגבי המדה שבה גדל מקנה לבן²:

לפי הדעה הראשונה, לבן "אשכח בגיניה דיעקב (=מצא בזכות יעקב) מאה עאנה כל ירחא (=מאה צאן כל חודש) ומאה אמרין ומאה עזין יתיר על עאניה" (=ומאה אילים ומאה עזים בנוסף לצאנו), ואילו "רבי אבא אמר אלף עאנין ואלף אמרין ואלף עזין הוה מייתי ליה יעקב (הביא לו יעקב) יתיר בכל ירחא", וכהוכחה לדבריו הוא מביא את דברי יעקב³ "ויברך ה' אותך לרגלי, וברכתא דלעילא לאו איהו פחות מאלף"⁴.

מובן, שגם לפי הדעה הראשונה היתה זו ברכת ה', כנאמר במפורש בפסוק⁵, שאותו הוא מפרש, עד שגם לבן הודה בכך: "ויברכני ה' בגללך". וכדי לצמצם את המחלוקת שביניהם יש לומר שגם לפי הדעה שהברכה התקיימה רק במספר מאה, הרי אין זה משום שלפי דעה זו אין חל הכלל "ברכתא דלעילא לאו איהו פחות מאלף", אלא משום שברכת ה' יכולה לשרות בשני אופנים:

א) הברכה נמשכת למטה באופן שניכר בגלוי שזוהי "ברכתא דלעילא", שאז היא מביאה לידי התרבות עצומה, בכמות של אלף, גם בפשטות.

ב) ירידת והמשכת הברכה של הקדוש־ברוך־הוא למטה משתנית בכך שלמטה אין ניכר בגלוי שזוהי "ברכתא דלעילא" במלוא עצמתה, ואז היא יורדת ממספר של אלף למספר של מאה.

אך אין זה מובן:

כיון שגם לפי הדעה הראשונה היתה זו ברכת ה', מדוע הכרחי לומר שהיא השתנתה ובאה במספר מאה?

כן יש להבין:

א) מכך שרבי אבא מביא כהוכחה לדבריו את הפסוק "ויברך ה' אותך לרגלי" ואינו מסתפק בפסוק "נחשתי

הערות

1. פרשתנו קסא, א. וראה לקוטי לוי יצחק לזהר כאן (ע' קכה ואילך).
2. ולהעיר ממדרז"ל המובא בבחיי (פרשתנו ל, ל): ומתחלה לא מסר בידו אלא שבעים, ועלו לששים ריבוא ואמרי לה לק"כ ריבוא*. וראה לקמן הערה 39.
3. פרשתנו ל, ל.
4. וראה אור החמה ונצו"א לזהר כאן.
5. פרשתנו ל, כז.
. להעיר מתנחומא באבער (פרשתנו כד) בפסוק "ויפרוץ האיש מאד מאד" (ל, מג) הנאמר גבי יעקב. ולהעיר מב"ר פע"ג, יא – מחלוקת מעין זו (שבבחיי) במספר הכלבים ששמרו על צאן יעקב (וראה ב"ר הוצאת תיאודור־אלבק ובהנסמן שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.