133

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עליה", אלא יעקב שכב מעצמו, "וישכב", ורק לאחר שיש מציאות של תחתיו, אז "קיפל הקדוש־ברוך־הוא...", ולאחר מכן "ויחלום...", ואז אמר לו הקדוש־ברוך־הוא "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה...".

ומהו אפוא החידוש לגבי יעקב בפעולה של "קיפל הקדוש־ברוך־הוא כל ארץ ישראל תחתיו"34?

ח. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל

לכך ממשיך רש"י ואומר "רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו": החידוש בהבטחת הקדוש־ברוך־הוא ליעקב לעומת ההבטחה לאברהם מתבטא בכך שהקדוש־ברוך־הוא נתן ליעקב בעלות על ארץ ישראל באמצעות "שוכב עליה" בלבד, ולא כאצל אברהם שהיה צורך ב"קום התהלך בארץ"34:

בהבטחה ליעקב התחדש, שכיבוש הארץ על ידי בניו ייעשה בקלות, ללא עמל. הסימן לבעלותו על ארץ ישראל ניתן באופן שאין הוא צריך לנקוט פעולה כלשהי, אלא לשכב על הארץ – "שוכב עליה" – ולקבל את ארץ ישראל מאת הקדוש־ברוך־הוא ("קיפל הקדוש־ברוך־הוא כל ארץ ישראל תחתיו").

ולהעיר: כאן רואים כיצד דוקא הלימוד בדרך הפשט מגלה חידוש נפלא, לעומת דרשת חז"ל בגמרא:

לפי דברי הגמרא הללו יוצא, שהכיבוש באופן של "נוחה ליכבש לבניו" כרוך בכל זאת בטירחה ופעולה על ידי "בניו", ולפחות כטירחה הנדרשת לכיבוש ארבע אמות.

ואילו רש"י בפירוש על התורה מחדש, שגם טירחה מועטת זו לא תידרש מישראל בעת הכיבוש, אלא הוא יהא באופן של "שוכב עליה", ואף לפני כן, והקדוש־ברוך־הוא יבצע את כל הדרוש, כפי שאמר חזקיהו המלך "אני ישן על מטתי ואתה עושה"35.

במילים פשוטות: די בכך שיהודי יהא "שוכב עליה", וכל האומות, שאותם צריך לכבוש, מודים שכל ארץ ישראל לגבולותיה היא נחלת עולם של עם ישראל, ושייכת להם ללא שום מלחמה וכדומה36.

ט. ד' אמות – בחינת "יחידה"

בהסבר הדברים בפנימיותם יש לומר:

ידוע, שאדמו"ר האמצעי – בעל הגאולה והשמחה של י' כסלו37 – מבאר במאמרו המפורסם "אתה אחד"38, שבד' אמותיו של האדם מאירה דרגת היחידה

הערות

  1. 34. ראה גם חדא"ג מהרש"א שם.
  2. 35. איכ"ר פ"ד, טו.
  3. 36. ראה רש"י דברים (א, ח): אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה כו' (שמזה מובן שלעת"ל יהי' באופן זה). וראה גם רשב"ם ב"ב (הנ"ל הערה
  4. 37. בו יצא ממאסרו בשנת תקפ"ז – ראה בפרטיות ס' התולדות אדמו"ר האמצעי (קה"ת) פרק ח.
  5. 38. קה"ת, תשכ"ה. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 244. וש"נ.
  6. 12. . משכיל לדוד כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.