116

[וקשה לתרץ שהברכות "..כעפר הארץ" או "..ככוכבי השמים" הן רק תיאור כמותי מפורט של הברכה "ואעשך לגוי גדול", שהיא עיקר הברכה, ורש"י מביא רק את עיקר הברכה וכללותה ולא את הפירוט –

כי (א) הדבר אינו ברור כלל, כי מעצם העובדה שאת ההבטחות "ושמתי... כעפר הארץ" ו"ארבה... ככוכבי השמים..." קבע הקדוש־ברוך־הוא כברכות נפרדות, מוכיחה, שיש בהן תוספת מיוחדת על הברכה "ואעשך לגוי גדול", כפי שמובן גם בפשטות, שמשמעותן של המילים "גוי גדול" יכולה להיות כמות שהיא קטנה בהרבה, ואינה ניתנת להשוואה יחסית ל"עפר הארץ" או "כוכבי השמים". ועוד ועיקר (ב) גם לגבי ישמעאל נאמרה הברכה של "גוי גדול"¹¹ –

ולפי זה ניתן להבין טוב יותר את הצורך בברכות הנוספות והמיוחדות¹² – "כעפר הארץ" ו"כוכבי השמים" – כי אלה הן רק לגבי בני אברהם יצחק ויעקב].

ג) ותמוה יותר: לכאורה נראה שהכרחי להסביר להיפך, שכוונת הפסוק כאן היא דווקא לא לשתי ברכות אלו, כי ברכות אלו נאמרו לפני כן גם ליצחק¹³: "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים... והתברכו בזרעך כל גויי הארץ". ואם כך, מדוע צריך היה יצחק לברך את יעקב בברכת אברהם, כאשר הוא עצמו התברך באותן הברכות? מתאים יותר שיצחק יתן ליעקב את הברכות שהוא עצמו קבל¹⁴.

ב. "ברכת אברהם" – לא ירושת הארץ

לגבי הסברו של רש"י, שהכוונה במילים "ברכת אברהם" איננה לירושת הארץ, אומרים המפרשים¹⁵ שהסיבה לכך היא משום שירושת הארץ "מתנה היא ולא ברכה".

[ויש להוסיף בכך¹⁶ – מדוע אין רש"י מסביר שהכוונה במילים "את ברכת אברהם" היא לנאמר בהמשך הפסוק "לרשתך את ארץ מגוריך" כי פסוק זה עצמו מסיים ואומר "אשר נתן אלקים לאברהם". כלומר, הקדוש־ברוך־הוא כבר נתנה לאברהם. ולכן אין לומר "ויתן לך את ברכת אברהם", כאשר כבר היתה כאן נתינה בפועל – בעבר, כבר אצל אברהם, ולא ברכה על להבא].

אך דרוש הסבר: כשם שלגבי הבטחת ה' לאברהם "ואעשך לגוי גדול"