108
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. "ויגדלו הנערים" – גדילה רוחנית
בקשר לנאמר בתורה1 "ויגדלו הנערים". נאמר ב"ילקוט שמעוני"2: "ועשו היה בכלל אלא שקלקל במעשיו". כלומר. המשמעות של "ויגדלו" איננה רק גדילה בגשמיות, בשנים, אלא גדילה ברוחניות, כפי שאומר ה"ילקוט שמעוני" לפני כן "האדם הגדול בענקים3 .. הגדול אלו אברהם יצחק ויעקב שנקראו גדולים". ומה שאנו רואים לאחר מכן שעשו לא היה "גדול" ברוחניות, כי אם להיפך – רשע, הרי זה משום ש"קלקל במעשיו".
גם ה"זהר"4 מפרש, שהכוונה של "ויגדלו הנערים" היא לגדולה רוחנית, ואלה דבריו: "ויגדלו הנערים, סטרא דאברהם גרים לו לאתגדלא וזכותיה סייע לון (=הצד של אברהם גרם להם גדולה וזכותו סייעה להם) הוא הוה מחנך לון במצוות .. לאסגאה (=להרבות את) יעקב ועשו" – ובכך מודגש הרעיון ומפורש יותר מאשר לפי הפירוש הנ"ל של ה"ילקוט שמעוני":
את דברי הילקוט שמעוני ניתן לבאר (ולפחות בדוחק), שהגדלות הרוחני האמורה לגבי עשו ב"ויגדלו" אינה גדלות רוחנית בפועל, אלא רק האפשרות להיות גדול ברוחניות, "אלא שקלקל במעשיו".
אך ב"זהר" נאמר במפורש, שהמשמעות של "ויגדלו" היא שיעקב ועשו נעשו גדולים ברוחניות בפועל, ועד כדי קיום המצוות במעשה – "הוא הוה מחנך לון במצוות".
ויש להבין: כיצד ייתכן לומר שעשו היה ראוי להיות גדול ברוחניות כשלעצמו, ויותר מכך, שהוא אכן היה גדול בפועל, ורק לאחר מכן "קלקל במעשיו", כאשר על הפסוק5 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" אומרים חז"ל6 ובזהר עצמו7 מובאים הדברים מיד לאחר הפירוש הנ"ל על "ויגדלו הנערים", שכבר במעי אמו "נמשך" עשו לעבודה זרה"?
יותר מכך: מיד לאחר "ויגדלו הנערים" ממשיכה הפסוק ואומרת "ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה". כלומר, שגדילתו של עשו – "ויגדלו" – התבטאה ב"ויהי עשו איש יודע ציד". וכיצד ייתכן לומר שהכוונה של "ויגדלו" היא לגדולה רוחנית?
הערות
- 1. פרשתנו כה, כז.
- 2. יהושע רמז כג.
- 3. יהושע יד, טו.
- 4. פרשתנו קלח, סע"ב. – ביאור ג' הענינים שבפעולת אברהם על יעקב ועשו ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם.
- 5. פרשתנו כה, כב.
- 6. ב"ר פס"ג, ו. פרש"י עה"פ.
- 7. קלט, רע"א.
בראשית רבה ס״ג:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיִתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ (בראשית כה, כב), רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה וְזֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר זֶה מַתִּיר צִוּוּיוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה מַתִּיר צִוּוּיוֹ שֶׁל זֶה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֶׁלֹא תֹאמַר מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ נִזְדַּוֵּג לוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ זִרְתֵּהּ מְתוּחָה לְקִבְלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נח, ד): זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ רִבְקָה מְחַזֶּרֶת עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל נָשִׁים וְאוֹמֶרֶת לָהֶן הִגִּיעַ לָכֶם הַצַּעַר הַזֶּה בִּימֵיכֶם, אִם כָּךְ הוּא צַעֲרוֹ שֶׁל בָּנִים וְהַלְוַאי לֹא עִבַּרְתִּי. רַבִּי הוּנָא אָמַר אִם כָּךְ אֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הַלְּוַאי לֹא עִבַּרְתִּי מִנְיַן זֶה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, דָּא תְּרֵין, (בראשית כה, כג): וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הָא אַרְבָּעָה, (בראשית כה, כג): וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הָא שִׁתָּא, (בראשית כה, כג): וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הָא תְּמַנְיָא, (בראשית כה, כד): וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, הָא עֲשָׂרָה, (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, הָא חַד עֲשַׂר, (בראשית כה, כו): וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הָא תְּרֵין עֲשַׂר. וְאִית דְּמַיְתִין לָהּ מִן הָדֵין קְרָא, (בראשית כה, כב): וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הָא תְּרֵין עֲשַׂר, מִנְיַן זֶה. (בראשית כה, כב): וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה', וְכִי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלוֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לַמִּדְרָשׁ שֶׁל שֵׁם וְעֵבֶר, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.