69

ג) בפירוש הראשון אומר רש"י שהשם "אדנ־י" הוא "חול" בסוף דבריו, ואילו בפירוש השני הוא אומר שמילה זו היא "קודש" מיד בתחילת פירושו – מהי הסיבה לשינוי זה?

ג. המקור לפירושי רש"י

לאחר שמסיים רש"י את שני הפירושים, הוא מוסיף: "ושתי הלשונות בבראשית רבה". ואין מובן:

א) לשם מה צריך רש"י לציין את המקור של הפירושים למרות שברוב המקומות אין הוא נוהג כך?

ב) כאשר רש"י מביא שני פירושים ורוצה להדגיש יחד עם זאת שהם לקוחים מדברי חז"ל, הוא מציין זאת בדרך כלל בתחילת הפירוש⁸ – ואם כך צריך היה רש"י גם כאן להקדים ולומר בתחילת הפירוש "איתא בבראשית רבה" וכדומה, ולא לאחר מכן?

ג) ב"בראשית רבה"⁹ שבידינו יש רק פירוש אחד – שזוהי לשון של חול¹⁰. הכרחי לומר, שבנוסח של "בראשית רבה" שהיה בידי רש"י, מובאים שני הפירושים¹¹, כדברי רש"י "ושתי הלשונות בבראשית רבה". אך אין מובן: במסכת שבועות¹² מובאים שני הפירושים, ושם אין בכך גירסאות שונות. מדוע, אפוא, מציין רש"י שהמקור לשני הפירושים הוא בבראשית רבה, שזאת רק לפי גירסא אחת של בראשית רבה, ודוקא הגירסא שאינה נפוצה, ואינו מציין את המקור בגמרא במסכת שבועות?

ד. "אדנ־י אם נא..." ו"יוקח נא..." – דיבור אחד

ההסבר לכל זאת הוא:

מיד לאחר "ויאמר אדנ־י אם נא מצאתי חן... מעל עבדך", נאמר בפסוקים הבאים¹³, כהמשך דברי אברהם "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם... ואקחה פת לחם וסעדו לבכם...". וכיון שלפני "יוקח נא" אין נאמר שוב "ויאמר", מובן, שאת כל זאת אמר אברהם בדיבור אחד, והמילים "אם נא מצאתי..." נאמרות כהקדמה ל"יוקח נא...".

וכיון שאת המילים "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם..." אמר אברהם אל