62

ג. מדוע השיב הצמח צדק ד. אין לומר שהבכי הוא רק אודות הפסוק דוקא ב"וירא" שאינו שבפרשתנו? למטרת דיבור

יש לומר, שהסיבה הפשוטה לכך היא בהכנסו לאדמו"ר הצמח צדק, כדי לקבל ברכה ליום הולדתו, היה הדבר בשבת פרשת וירא, ולפיכך הוא שאל לגבי הענין שלמד באותה עת, דוקא על הפסוק "וירא אליו ה'" המופיע בפרשת וירא. ואילו בשבוע של פרשת לך לך לא היתה לו סיבה להכנס לאדמו"ר הצמח צדק⁸.

אך עדיין נשארת השאלה: מדוע ענה לו אדמו"ר הצמח צדק רק אודות הפסוק "וירא אליו ה'" שבפרשת וירא, ולא הזכיר ש"וירא ה' אל אברם" כבר מופיע לפני כן, בפרשת לך לך, ואפילו פעמיים?

תמיהה זו אף קשה יותר: תשובתו של הצמח צדק, שהקדוש־ברוך־הוא נגלה לאברהם אבינו מפני החלטתו למול את עצמו, היא מענה רק לגבי הפסוק "וירא אליו ה'" שבפרשתנו, אשר מופיע לאחר החלטת אברהם למול את עצמו, אך השאלה (והבכי) לגבי הפסוקים "וירא ה' אל אברם" שבפרשת לך לך, המופיעים לפני החלטת אברהם על המילה⁹, עדיין נשארים בעינם?

לכאורה, ניתן לומר שההסבר לכך הוא:

שתי הפעמים הקודמות שבהן כתוב "וירא", בפרשת לך לך, הן הקדמה והכנה ל("וירא ה'... ויאמר...") אמירה, ולפיכך אין מקום ל"וירא" – להתגלות אל מישהו שאין אליו דיבור.

לעומת זאת, בפרשתנו לא היה דיבור לאחר "וירא"¹⁰, אלא הענין של "וירא" היה ענין כשלעצמו. ולכן בכה הרבי נ"ע דוקא בקשר ל"וירא" בפעם הזאת.

אך הסבר זה אינו מתקבל,

כי אף אם הענין של "וירא" היה לצורך דיבור, הרי מוצאים אנו מקומות רבים¹¹ שבהם כתוב "ויאמר ה' אל..." ללא ההקדמה "וירא ה'...", ומכך מובן, שה"וירא" הוא ענין חשוב בפני עצמו, ולא רק לצורך הדיבור, והקושיה נותרת בעינה.

ובנוסף לכך, גם ל"וירא" שבפרשתנו היה גורם מיוחד, מטרה מסויימת, כדברי רש"י בפשוטו של מקרא¹² – "לבקר את החולה", ואילו אצל הרבי נ"ע לא היתה סיבה זו?