27

שבועות וחדשים – שאינה נמנית בסיכום הכללי של השנים. וסביר לומר שבמשך עשרת הדורות שהאריכו ימים הצטברה משאריות אלו יותר משנה אחת, לפחות, כך שבסך הכל יש לחשב יותר מאלף ותרנ"ו שנים, אלא לפחות אלף ותרנ"ז שנים.

ד. המנייה – לפי שנות אדם או לפי שנות עולם?

לכאורה, ניתן היה להסביר, שהסיכום הכללי של "אלף ותרנ"ו שנים" הוא משום ש"שנות האנשים מנויין למנין שנות עולם", כדברי רש"י בפרשת כי תשא²². כלומר, מניית מספר שנות האנשים אינה לפי שנותיהם אלא לפי שנות עולם.

אך דחוק ביותר לומר שרש"י סובר כך בפרשתנו בלי לציין זאת במפורש, כי חידוש גדול הוא לפי פשוטו של מקרא²³, שכאשר מונה התורה את שנות חייו של אדם אחד אין היא מתכוונת לשנותיו באופן פרטי אלא לשנותיו של העולם²⁴!

ה. גיל האדם מוזכר בתורה בערך

ההסבר לכך הוא:

לפי הפשט, כאשר התורה מציינת שגילו של האדם הוא כך וכך – ולא בביטוי מיוחד כגון "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום"²⁵ – הכוונה היא למספר השנים בערך – ייתכן שהגיל הוא מעט יותר מכך עד כחצי שנה, או פחות מכך עד כחצי שנה, כי בפשטות הולכים לפי הרוב גם של השנה.

ולפי זה חלק עוד יותר החישוב של "אלף ותרנ"ו שנים²⁶. כי ניתן לקבוע, לפי המציאות הרגילה, שהיו "דורות" שבהן היתה שארית עודפת על מספר השנים הכתוב בתורה, וכן היו "דורות" שבהם היתה חסרה תקופת זמן כל־שהיא להשלמת מספר השנים הנקוב בתורה, כך שבסיכום כללי מאזנים החלקים העודפים והחסרים אלו את אלו, והסכום משתווה למספר שנות עולם²⁷.