426
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ה
אגרת
א. הערת אבי מורי לגבי הרמזים שבאותיות שם הוי'
בפרק הרביעי של אגרת התשובה1 מבאר אדמו"ר הזקן כיצד "כל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ברוך הוא. כי היו"ד שהיא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך .. (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחינת רצון העליון ברוך הוא ..)". ולאחר מכן הוא מסביר כיצד הנקודה מגיעה לידי "התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה .. נכללת ונרמזת באות ה"א". וכאשר ההמשכה וההשפעה מגיעה "יותר למטה .. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה...", כפי שהוא מבאר לאחר מכן, שההמשכה היא על ידי מדותיו יתברך "הנכללות .. במספר שש (וא"ו)", ולאחר מכן ב"מדת מלכותו יתברך .. ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הוי'".
אבי מורי מתעכב בהערותיו לספר התניא2 על שלושה הבדלים בלשונו של אדמו"ר הזקן בציון הקשר שבין אותיות השם לבין הספירות:
לגבי ה"קוץ שעל היו"ד" הוא אומר "רומז לבחינת רצון העליון ברוך הוא", ולא "מרמז", ולגבי האות יו"ד "נקט מרמזת ולא רומזת". התשובה ד
בשני אלה – יו"ד וקוץ שעל היו"ד –
סדר הדברים הוא שהם מרמזים ורומזים
לחכמה ולכתר (רצון), ולא ש"חכמה
וכתר מרומזים בי' וקוצו", ואילו לגבי
בינה ז"א ומלכות "נקט בהיפך", שהם
"נרמזים באותיות הו"ה דשם", ולא
ש"אותיות הו"ה מרמזים או רומזים
להם".
ההבדל נוסף בין חכמה וכתר לבין
בינה ז"א ומלכות: אצל בינה ז"א
ומלכות אין מתבטא אדמו"ר הזקן רק
במילה "נרמזת", אלא גם "בלשון כלל,
נכללת". ואילו לגבי חכמה וכתר "לא
נקט בהם לשון כלל" אלא בביטויים
מרמזת, רומז בלבד.
בהערה זו אין אבי מורי מבאר את
הסיבה להבדלים אלו, אלא רק אומר
"דוק בלישנא". כלומר, שרק על ידי
תשומת לב להבדלים אלו, ניתן להבין
לבד, על ידי עיון מתאים, את ההסבר
לכך.
ב. שני הענים שבספירת החכמה
מן הדיוקים הנ"ל יוצא שיש כאן
שלושה אופנים: הקוץ שעל היו"ד רק
"רומז לבחינת רצון העליון". האות יו"ד
"מרמזת לחכמתו יתברך", ובאותיות
הו"ה "נכללות ונרמזות" הספירות בינה
ז"א ומלכות.
אך מכך שאדמו"ר הזקן מקדים
ואומר "וכל הי' ספירות נכללות
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.