399

שיחה ב

אגרת

א. ההערה על "לבאר היטב בהרחבה הביאור"

לאחר שמבאר אדמו"ר הזקן בפרקים ב' וג' של אגרת התשובה, את פרטי התעניות של חזרה בתשובה, הוא ממשיך ואומר בתחילת פרק ד', ש"כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה... אחר התשובה...", אך הענין של התשובה עצמה – "התחלת מצות התשובה ועיקרה..." – הרי "ההכרח לבאר¹ היטב בהרחבת הביאור, בהקדים מה שכתוב בזהר הקדוש² בביאור מלת תשובה על דרך הסוד, תשוב ה', ה' תתאה, תשובה תתאה. ה' עילאה, תשובה עילאה".

בהערותיו לספר התניא³, בהערה השניה⁴ על אגרת התשובה, מתייחס אבי מורי למילים "לבאר היטב בהרחבת הביאור", ומבאר, ששני ביטויים אלו – "לבאר היטב" ו"בהרחבת הביאור" – הם כנגד שתי הדרגות – תשובה תתאה ותשובה עילאה:

הביטוי "לבאר היטב" הוא כנגד תשובה תתאה, כי המילה "באר" רומזת לספירת המלכות, ה' תתאה, ו"היטב" – התשובה ב

שבתשובה תתאה יש שתי דרגות,

תשובה תתאה עצמה הקשורה למלכות,

ה', ו"בעל תשובה תתאה" הקשור

ליסוד, ו'⁵ – לכן אומר אדמו"ר הזקן

את שתי המילים "לבאר" ו"היטב",

המצביעות, כאמור לעיל, על ה' תתאה

ועל ו', כדי לרמוז לשני הפרטים שיש

בתשובה תתאה.

והביטוי "בהרחבת הביאור" הוא

"לנגד תשוב ה' עילאה", כי ה' עילאה

רומזת לבינה, ו"הרחבת הביאור"

מצביעה על בינה, כמבואר בהערה זו.

יש להבין: גם בתשובה עילאה יש

שני פרטים – התשובה עצמה ובעל

התשובה⁶: תשובה עילאה עצמה היא

בבינה, ה' עילאה, ובעל תשובה עילאה

הוא בחכמה, יו"ד, ונשאלת השאלה:

מדוע ברמז לתשובה תתאה מתבטא

אדמו"ר הזקן בביטוי הרומז לשתי

הבחינות – תשובה תתאה עצמה

(מלכות) ובעל תשובה תתאה (יסוד

ז"א) – ואילו ברמז לתשובה עילאה הוא

אומר רק "בהרחבת הביאור" המצביע

על תשובה עילאה (בינה) עצמה ולא על

הדרגה של "בעל תשובה עילאה

(חכמה)⁷?