365

לחדש בכך דבר, אלא שזוהי הקדמה לנאמר בהמשך "טף למה באין"³⁰, בדומה לניסוח "בשלמא" או "הניחא"³¹, אנשים... נשים...,

כי: א) אם כך, צריך היה להשתמש בביטוי הנפוץ "בשלמא", במקום המילה "אם", ב) ויותר מכך: גם בביטוי "בשלמא" משתמשים בגמרא כאשר יש איזשהו חידוש הנלמד מענין זה, ולא דבר האמור במפורש, בדומה לביטוי "בשלמא למאן דאמר"³². ואילו בעניננו אין כאן שום חידוש בנוסף לנאמר בפסוק.

ובמיוחד קשה: דרשת רבי אלעזר בן עזריה מובאת בפירוש רש"י על התורה³³ כשהיא מחולקת למילים שבפסוק: על המילה "אנשים" אומר רש"י "ללמוד", אחר כך הוא מצטט את המילה "נשים" ומפרש "לשמוע", ועל "טף" הוא אומר "למה באו? לתת שכר למביאיהם". מכאן רואים, איפוא, שגם "ללמוד" לגבי "אנשים", ו"לשמוע" לגבי "ונשים" הם פירושים כשלעצמם, ולא רק הקדמה לשאלה "טף למה באין"³⁴.

ה. הסבר דחוק לצורך בדרשת רבי אלעזר בן עזריה

לכאורה, יש לבאר זאת על פי דברי ה"תוספות": "אמרו בירושלמי דלא כבן עזאי דאמר חייב אדם ללמד לבתו תורה". כיון שנאמר בתורה "למען ישמעון ולמען ילמדון" באופן סתמי, נראה שהכוונה היא גם לנשים³⁵, ולכן צריך רבי אלעזר בן עזריה, שסובר שאסור ללמד תורה את בנות ישראל, שלא כבן־עזאי, לומר ולפרש את כוונת הפסוק לשני חלקים ("לצדדין"): "אנשים באים ללמוד ונשים באות לשמוע".

אך דחוק ביותר להסביר זאת כך, כי הסוגיא בגמרא ודרשת רבי אלעזר בן עזריה עוסקות בעיקר בדיני ופרטי "פרשת הקהל", ולא בדין חובת נשים או איסורן ללמוד תורה.

ו. מצות הקהל – מצות המלך

תמצית ההסבר לכך היא:

מפשטות³⁶ הפסוק "הקהל את העם האנשים והנשים והטף... למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו..." מובן, שמצות הקהל מוטלת על היחיד – המלך – שיקהיל את האנשים והנשים והטף, אך אינה חלה על האנשים, הנשים והטף עצמם. והמשך הפסוק "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם... לעשות..." מבהיר את מטרת המצוה.

[משמעות הביטוי "למען" כאן היא כמשמעותו במספר מקומות בתורה.