323

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יהושע לפניהם את "התורה הזאת", את כל התורה16, אשר נתן משה לכהנים בני לוי.

כדי למנוע פירוש זה17, אומר רש"י "המלך היה קורא מתחילת אלה הדברים", ובכך הוא מבהיר: א) כך היה כאשר היה מלך – זוהי מצוה לדורות, ולא רק בסוף שבע שנים לאחר הכניסה לארץ18. ב) ההוראה ניתנה ליהושע כמלך, ולא כפי שמכניס את ישראל לארץ19. ג) קראו "מתחילת אלה הדברים", ולא את התורה כולה, אשר נתן משה לכהנים בני לוי.

ה. נקראו פרשיות המעוררות לשמירת תורה ומצוות

ההכרח לומר שלא קראו בהקהל את התורה כולה מובן בפשטות20:

כיון שהמטרה היתה "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות..."21, חשוב לקרוא את הפרשיות המעוררות ל"ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות...".

לכן אומר רש"י "מתחילת אלה הדברים", ולא "משנה תורה" וכדומה, כי המילים "אלה הדברים" מדגישות שאלה הם דברי תוכחה22 אשר דיבר משה בסמוך לפטירתו כדי לעורר את ישראל23 לקיים ולשמור את המצוות. ובדומה לכך הורה משה למלך, אשר כמשה, יקרא דברי תוכחה אלו לפני ישראל בסיום כל שבע שנים בדורות הבאים24.

הערות

  1. 16. ולהעיר מהל' דדעת אחרים בספרי שופטים (יז, יח) שהוצרך ללימוד "אין קורים ביום הקהל אלא משנה תורה בלבד". וראה בארוכה בביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג פרשה יו"ד, שלדעת הת"ק שם ועוד (ולהדיעות שלמדין מפרשתנו) היו קורין כל התורה בהקהל, ע"ש בארוכה.
  2. 17. להעיר מלקח טוב כאן: ויצו משה אותם לאמר: להזהיר המצוה לדורות על פרשת המלך.
  3. 18. והכרחו לפרש כן גם בפשש"מ י"ל שהוא מהתחלת הכתוב "בבוא כל ישראל לראות את פני ה"א במקום אשר יבחר", והיינו שהחיוב הוא א) כאשר עולים לרגל, שהוא ב) במקום אשר יבחר – בביהמ"ק. וע"פ פשש"מ "במקום אשר יבחר" קאי על בית הבחירה בירושלים (פרש"י ראה יב, יא) – ראה פני דוד (להחיד"א) כאן. ואפי' את"ל שקאי גם על שילה (וראה רא"ם ועוד לפרש"י ראה שם ה), וכמפורש בספרי (ראה טז, ב. תבוא כו, ב. וראה ספרי במקומות הנ"ל), דגם שילה הוא בכלל המקום אשר יבחר ה', וגם שם הי' העלי' לרגל (וראה רמב"ן ראה טז, ט. שם יב, ח. וראה הר המורי' לרמב"ם הל' ביהב"ח בתחלתן), הרי עכ"פ לא מצינו זה בהי"ד שנה שעמד המשכן בגלגל (שאז היו הבמות מותרות – זבחים קיב, ב). ואף שלא ידעו כמה שנים יעברו עד שילה ועמידת שילה וכו' – אבל ידעו (ובפשש"מ) שיעבור זמן עד שילה ובין שילה לביהמ"ק. וכפרש"י לעיל (ראה יב, יא).
  4. 19. דאין מובן כ"כ מה זה שייך לשתפעול קריאתו דוקא ליראה ולעשות גו'.
  5. 20. לפי מ"ש במשכיל לדוד בפרש"י (לא, ט) י"ל שגם פי' "ויכתוב משה את התורה הזאת" הכוונה למשנה תורה (וראה ספורנו שם). ולפ"ז כ"ה גם פי' הפשוט ב"תקרא את התורה הזאת" שבפסוק זה – שבא בהמשך לפסוק הנ"ל. וראה פרש"י יהושע א, ח.
  6. 21. ולפ"ז י"ל שזה שהעתיק רש"י "תקרא את התורה הזאת" הכוונה לכל המשך הפרשה.
  7. 22. כפרש"י ר"פ דברים. וראה ש"ך עה"ת עה"פ כאן.
  8. 23. ראה פענח רזא ר"פ דברים: וכן נראה לפרש כו'. ולהעיר מיהושע שם.
  9. 24. ויש להוסיף בזה שע"פ פשש"מ מכיון שהקהל צ"ל גם "הנשים והטף" אין מקום לקרות כל התורה כ"א רק הפרשיות המזרזות אותם על קיום התומ"צ, כי קריאת כל התורה תכביד כו' עליהם, הן בכמות (אריכות הזמן), ובעיקר שלא ילמדו מזה להיות "ויראו את ה"א ושמרו לעשות גו'". וראה אברבנאל כאן.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לד ‹ וילך ‹ שיחה א ‹ 188 לקו"ש חי"ט ע' 323

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.