321

ב) לפי זה צריך היה רש"י להפסיק את דבריו לאחר המילים "כדאיתא במסכת סוטה". ומדוע הוא מביא גם את הפרטים "על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה"?

ג) את המילים "כדאיתא במסכת סוטה" צריך היה רש"י לומר בתחילת פירושו או בסופו, ולא באמצע הפירוש. שהרי מפשטות לשון רש"י מובן, שהזכרת מסכת סוטה כמקור לדברים אמורה רק לגבי הנאמר לפני כן "המלך היה קורא מתחילת אלה הדברים", ולא לפרטים המוזכרים לאחר מכן, למרות שגם הם כתובים במסכת סוטה.

ג. שאלות נוספות על דברי רש"י

גם בתחילת פירוש רש"י יש להבין: לגבי הפרט ש"המלך היה קורא" ניתן להבין כיצד למד זאת רש"י מפשוטו של מקרא, כדלעיל. או כדברי המפרשים³:

בפסוק הקודם נאמר "ויצו משה אותם" – בלשון רבים, ולאחר מכן נאמר "תקרא את התורה הזאת" – בלשון יחיד⁴. צריך איפוא לומר, שבכך התכוין משה לאחד המיוחד, וכיון שבפסוקים הקודמים מוזכר⁵ "ויקרא משה ליהושע", סביר לומר שדברים אלו נאמרו ליהושע, שהיה, כדברי רש"י בפסוקים הקודמים, "דבר לדור"⁶, מלך.

גם המקור להמשך דברי רש"י "מתחילת אלה הדברים" מובן, כדלעיל. וכן יש להוסיף, שרש"י מתכוין להבהיר ענין זה: בפסוקים הקודמים⁷ מוזכר אותו ביטוי "ויכתוב משה את התורה הזאת" ושם הכוונה היא לסיום התורה כולה⁸, ולכן מדגיש רש"י שכאן כוונת המילים "את התורה הזאת" אינה לתורה כולה, אלא למשנה תורה בלבד.

אך השאלה היא:

א) אכן, מנין מסיק רש"י בפשוטו של מקרא שהכוונה היא רק "מתחילת אלה הדברים"? [אין לומר שלכן אומר רש"י "כדאיתא במסכת סוטה", כדי לומר שאכן דבר זה אינו ידוע מפשוטו של מקרא, אלא מן הנאמר במסכת סוטה, כי אז נשארת השאלה בעינה – מדוע אין להסביר בדרך הפשט שהכוונה היא לתורה כולה, כפי שמוסבר ביטוי זה בפסוקים הקודמים)]⁹?

ב) כיון שנאמר בפסוק "את התורה הזאת", צריך היה רש"י להשתמש