307
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
וילך
א. פירוש רש"י ל"כי אתה תבוא...", והשאלות על כך
מן הפסוק1 "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו... חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה'... ואתה תנחילנה אותם", מצטט רש"י את המילים "כי אתה תבוא את העם הזה", ומפרש: "ארי את תיעול עם עמא הדין2 (=כי אתה תיכנס עם העם הזה). משה אמר ליהושע: זקנים שבדור יהיו3 עמך, הכל לפי דעתן ועצתן. אבל הקדוש־ברוך־הוא אמר ליהושע: כי4 אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם5 – תביא על כרחם..." (כדלהלן בסעיף ד').
מהו הקושי בפסוק, שבגללו צריך ב רש"י לצטט את לשון התרגום ולהרחיב כל כך בפירושו?
לפי דברי המפרשים6, רוצה רש"י לתרץ את הסתירה בין שני הפסוקים – וכלשון הגמרא7: "כתיב כי אתה תבוא וכתיב כי אתה תביא". והתירוץ הוא8, כנאמר בגמרא, שכאן ("תבוא") מדובר על דברי משה ליהושע ("זקנים שבדור יהיו עמך..."), ושם מסופר מה שהקב"ה אמר ליהושע ("תביא על־כרחם...").
אך בפשטות קשה להסביר כך את דברי רש"י, כי:
א) אם כך, צריך היה רש"י להתחיל את פירושו במילים "ולהלן הוא אומר כי אתה תביא...9, כפי שהוא כותב במקומות אחרים10?
ב) רש"י היה צריך לצטט ב"דבור המתחיל" רק את המילה "תבוא"11, או
הערות
- 1. פרשתנו לא, ז.
- 2. לשון התרגום. וראה לקמן הערה 17.
- 3. בדפוס ראשון דרש"י: שכינה עמה'. ובדפוס שני: עמוד עמהם.
- 4. פרשתנו שם, כג.
- 5. הטעם שרש"י מעתיק גם תיבות אלו* ("אל .. להם") – שלכאורה הו"ל להעתיק רק התיבות "כי אתה תביא (את בני ישראל)", כמו שלא העתיק בהד"ה התיבות מן הכתוב כאן "אל .. להם" – כי רק מתיבות אלו ראי' שהם דברי הקב"ה (ולא דברי משה) כפרש"י שם**.
- 6. ראה רא"ם, דבק טוב וש"ח כאן.
- 7. סנהדרין ח, א. ועד"ז בזהר פרשתנו רפד, א.
- 8. ורש"י מקדים פירוש התרגום ש"אל יעלה על דעתך .. שצריך שיתפרש כי אתה תבא את העם הזה פועל יוצא (כמו "תביא") כו'" – רא"ם כאן. ולהעיר מתיב"ע כאן: מתמני כו'.
- 9. כבלקח טוב (פס"ז) עה"פ. או כהלשון בסנהדרין (וזהר) שם.
- 10. לדוגמא (בפרשה הקודמת) – פרש"י נצבים כט, כ.
- 11. וגם בגמרא (ובזהר) לא העתיק כ"א "כי אתה תבוא"*. וג"ז שמעתיק "כי אתה" י"ל שהוא
- . אבל בדפוס ראשון דרש"י, וכן בכמה כת"י רש"י – "בני ישראל (וגו')".
- . ברמב"ן שם (וראה גם רא"ם שם) גריס ברש"י: כמו שמפורש אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהי' עמך. וראה שקו"ט במיני תרגומא שם.
- . אבל בחכמת שלמה שם [הובא גם בגליון רק סימן לאיזה כתוב הכוונה. ולהעיר שבזהר הלשון "ולבתר תביא" (ולא "כי אתה תביא").
רש"י על דברים כ״ט:כ׳ - הטקסט מספריא
הכתובה בספר התורה הזה. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה … בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת"? הַזֹּאת — לְשׁוֹן נְקֵבָה מוּסָב אֶל הַתּוֹרָה, הַזֶּה — לְשׁוֹן זָכָר מוּסָב אֶל הַסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי פִסּוּק הַטְּעָמִים הֵן נֶחֱלָקִין לִשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, בְּפָרָשַׁת הַקְּלָלוֹת הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת בְּסֵפֶר, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְכָךְ אָמַר הַזֹּאת, וְכָאן הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת הַתּוֹרָה, נִמְצָא סֵפֶר הַתּוֹרָה דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְפִיכָךְ לְשׁוֹן זָכָר נוֹפֵל אַחֲרָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַסֵּפֶר:
הכתובה בספר התורה הזה — Above, however, (Deuteronomy 28:61) it says: And every sickness and every plague … [which is not written] הזאת) בספר התורה הזאת the feminine form, whilst here we have הזה, the masculine)?! But the explanation is: הזאת, the feminine form, refers to the feminine word התורה, whilst הזה, the masculine form, refers to the masculine word הספר in our text. Through the division into clauses by means of the tonic accents (which serve also as marks of interpunctuation) they (the two phrases) are shown to be two different expressions: in the chapter containing the curses (ch. Deuteronomy 28:61) the Tipcha (a disjunctive accent) is placed beneath the word בספר, and the words התורה הזאת are connected one with the other, therefore it says הזאת, the feminine form, (since it has to be connected with a feminine noun), whilst here the Tipcha is placed beneath the word התורה, and consequently the words ספר התורה are connected one with the other (i.e. they form one phrase), — therefore it is a masculine word that is applicable after it, because the term (the pronoun) refers to הספר (which is masculine).
רמב"ן על דברים כ״ט:כ׳ - הטקסט מספריא
וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה, לַשֵּׁבֶט, מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּשְׁאָרִים:
הטקסט של Mizrachi, Deuteronomy 29:20 אינו זמין בספריא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך כה ט'תנח סנהדרין ח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו מאותו ספר סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו סנהדרין ח, א
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך יראו אותה שרי פרעה סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב

