251

– מייסד תורת החסידות הכללית, ויום־הולדת אדמו"ר הזקן – מייסד תורת חסידות חב"ד.

חסידות חב"ד, על־אף שהיא המשך של החסידות הכללית – להביא את תורת החסידות שתהיה מובנת על־ידי חכמה בינה דעת, שכל האדם – יש בה גם חידוש מיוחד על־פני החסידות הכללית¹²,

וחידוש זה הוא מיוחד עד כדי כך, שנדרש היה שמייסדה של חסידות חב"ד – אדמו"ר הזקן – יהיה נשמה חדשה, כידוע,¹³ והוא אף נקרא (כמו הבעל־שם־טוב) בכינוי "המאור הגדול"¹⁴.

ובדומה לכך יש להסביר לגבי הענין של "אני לדודי ודודי לי": אמנם, זהו פרט בתוך הענין הכללי של "אלול", אך בכל זאת, הוא גורם לחידוש מהותי בתוך ענין כללי זה, וכל העבודות הרוחניות של אלול מתבצעות באמצעותו באופן נעלה יותר, בדומה לחידוש שבחסידות חב"ד לעומת החסידות הכללית.

וזהו ההסבר לשני הנוסחאות של האמרה אודות ח"י אלול:

העובדה שח"י אלול הוא יום הולדתו של הבעל־שם־טוב מכניסה חיות באלול, כי החסידות הכללית מכניסה חיות כללית בעבודת ה', חיות המקיפה וכוללת את כל סוגי העבודה הרוחנית.

והעובדה שח"י אלול הוא יום הולדתו של אדמו"ר הזקן – מייסד תורת חסידות חב"ד – מעניקה חיות לעבודה של "אני לדודי ודודי לי" ובאמצעות זאת לכל סוגי העבודה, כי החידוש שבחסידות חב"ד קשור במיוחד לעבודה זו, כפי שיובהר בהמשך.

ג. השאלה על ההבדל בין החסידות הכללית לחסידות חב"ד

את ההבדל שבין החסידות הכללית (הבעל־שם־טוב) לבין חסידות חב"ד (אדמו"ר הזקן) ביטא כ"ק מו"ח אדמו"ר בפתגם קצר¹⁵: הבעל־שם־טוב הראה כיצד צריך לעבוד את ה', ואדמו"ר הזקן הראה כיצד אפשר לעבוד את ה'.

מלשון הפתגם כפשוטו נראה, לכאורה, שלפי תורת הבעל־שם־טוב