227
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
תבא
א. רש"י: "ושמרת ועשית אותם" – ברכה ולא ציווי
בפרשתנו, לאחר פרשת הבכורים ווידוי מעשרות, נאמר1: "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך". ב"דבור המתחיל" השני מצטט רש"י את המילים "ושמרת ועשית אותם", ומפרש: "בת קול מברכתו: הבאת בכורים היום, תשנה לשנה הבאה".
למרות שבפשטות מהוות המילים "ושמרת ועשית אותם" לשון של ציווי, כפי שאכן מסבירים פשטני המקרא האחרים2, אין רש"י מפרש זאת כציווי, אלא כברכה, והטעם לכך מובן בפשטות, כדברי המפרשים3:
כיון שהפסוק "היום הזה..." מופיע לאחר סיום פרשת הציווים על הבכורים ועל ווידוי מעשרות, ואף לאחר התיאור של קיום הציוויים למעשה, כפי שמפרש רש"י על הפסוק4 "השקיפה ממעון קדשך" – "עשינו מה שגזרת עלינו", ואף הפסוקים הכתובים לאחר "ושמרת ועשית אותם" אינם מדברים על הציוויים, אלא על שבחם של ישראל: "את ה' האמרת... וה' האמירך..."5 – אין מקום להבין ש"ושמרת ועשית אותם" הוא ציווי, שאם־כך אין הפסוק קשור לא לפסוקים שלפניו ולא לפסוקים שלאחריו.
לפיכך מסביר רש"י ש"ושמרת ועשית אותם" היא ברכה לישראל על קיום מצות בכורים, וכך שייך הפסוק גם לפסוקים שלאחריו, שאף הם מדברים על שבחם של ישראל, הזוכים ל"וה' האמירך..." משום ש"את ה' האמרת..."6.
ב. "תשנה" – מדה כנגד מדה
בכך מובן גם הדיוק בלשון רש"י "הבאת בכורים היום תשנה לשנה הבאה". שהרי לכאורה, צריך היה רש"י לומר "הביא לשנה הבאה", כפי שהוא אומר לפני כן "הבאת בכורים היום", או "תעשה לשנה הבאה", כלשון הפסוק "ועשית אותם". מדוע אומר רש"י
הערות
- 1. כו, טז.
- 2. ראב"ע. ספורנו ועוד.
- 3. ראה בארוכה מפרשי רש"י כאן.
- 4. שם, טו. "תשנה..."7?
- 5. שם, יז, יח.
- 6. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 172.
- 7. ובתנחומא (פרשתנו א): "תזכה"* (אלא שמסיים "כאדם שהוא נותן כו' ואומר לו יה"ר שתשנה ותתן לי לשנה אחרת"). אבל בתנחומא באבער (ב): "תשנה".
- . וכ"ה גם בדפוס ראשון דרש"י. בכמה כת"י דרש"י, וכ"ה גירסת הרא"ם. אבל בדפוסים שלפנינו (וכן בדפוס שני וכמה כת"י דרש"י) הוא כבפנים – תשנה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

