ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד

154

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בו אלא חידושו"⁹, הרי ממילא אין הענקה ל"מוכר עצמו".

על פי זה אין ללמוד ממכרוהו בית־דין לשכיר בזמן הזה.

ב) החידוש איננו שהנמכר על ידי בית־דין מקבל הענקה, אלא ש"לו ולא למוכר עצמו", כלומר – העובדה שמוכר עצמו אינו מקבל הענקה¹⁰.

לפי אופן זה יוצא שאפילו לפי הדיעה שלגבי מוכר עצמו אין הענקה – אפשר ללמוד בכל זאת מדין הענקה, במכרוהו בית־דין, לגבי מקרים אחרים¹¹ (שבהם יחול חיוב מסויים של הענקה) – אם רק אינם בגדר "מוכר עצמו", שנתמעט בפירוש מענין ההענקה.

לפיכך, מאחר שה"חינוך" אינו דן במי שמכר עצמו לעבד – דבר שאינו שייך לזמן הזה, כי אם בשכיר, שהשכיר עצמו כפועל – אפשר ללמוד מ"מכרוהו בית־דין" שיש לתת לו הענקה, מצד המוסר, "בצאתו מעמו".

ג. הענקה – שכר פעולה או צדקה

ויש לומר ששני האופנים בלימוד הנ"ל תלויים בשני האופנים שבהם ניתן להסביר את מהותה של ה"הענקה"¹²:

א) הענקה היא בגדר שכר פעולה, כפי שמשמע מן הגמרא¹³: "שכיר קרייה רחמנא, (=שכיר קראתו התורה) מה שכיר פעולתו ליורשיו אף האי פעולתו ליורשיו". לפי הגדרה זו מסתבר שהחידוש וגזירת הכתוב הוא בכך שעבד שמכרוהו בית־דין מקבל הענקה, שכן מתן הענקה בתורת שכר פעולה (נוסף על כל השכר ששולם תמורת כל עבודתו) מהוה חידוש.

ב) הענקה היא בגדר צדקה¹⁴, שהאדון נותן כהערכה לעבודת העבד. לפי הגדרה זו מחייב ההגיון, שהחידוש וגזירת הכתוב הוא בכך שמוכר עצמו אינו מקבל הענקה, שהרי הענקה לפי שמכרוהו בית־דין היא "מילתא בטעמא", כאמור.

מהי דעתו של הרמב"ם בנידון? – דבר זה ניתן ללמוד מכך שבספר המצוות¹⁵ אין קובע הרמב"ם את מצות הענקה בין המצוות הקשורות לעבד

הערות

9. ראה אנציקלופדיא תלמודית ע' חדוש, וש"נ.
10. ואולי זה תלוי באם הלימוד הוא מ"לו ולא למוכר עצמו", שאז החידוש הוא בזה שמוכר עצמו נתמעט מהענקה ("ולא למוכר עצמו"): או מפני שלא יליף הגז"ש שכיר שכיר (כנ"ל הערה
11. ובפרט לפמ"ש המהרש"ל (יש"ש קידושין שם סכ"ב) דזה שמוכר עצמו אין מעניקים לו הוא מפני שעבר על כי לי בנ"י עבדים ולא עבדים לעבדים.
12. ראה משנה למלך הל' עבדים שם הי"ב (ד"ה עוד נראה). שם הי"ד (סד"ה והרי) והט"ו.
13. קדושין טו, א. וראה ספרי פרשתנו שם, יד. מלבי"ם שם.
14. ש"ך חו"מ שם (בתי' הג'). וראה אנציקלופדיא תלמודית ע' הענקה (ס"ע תרדע), וש"נ. וראה "שרשי המצוה" בחינוך שם.
15. מ"ע קצו. מל"ת רלג.
7. , שאז החידוש הוא בזה שמעניקים למכרוהו ב"ד (ואא"פ ללמוד מוכר עצמו ממכרוהו ב"ד במה מצינו. וראה רש"י קידושין יד, סע"ב ד"ה לא). וראה לקמן הערה 20.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.