133

שיחה א

א. הקושי על ההבדלים בתרגום המילה "קללה"

בפסוק הראשון של הפרשה, "ראה אנכי נותן...", מתרגם אונקלוס את המילים "ברכה וקללה" – "ברכן ולוטין", וכך הוא מתרגם גם את המילה "קללה" בפסוקים מאוחרים יותר.

לעומת זאת, בתרגום יונתן הוא מתרגם את המילה "וקללה", בשני הפסוקים "ברכה וקללה" ו"והקללה אם לא תשמעו", למילה "וחילופא", וכך גם בתרגום ירושלמי בפסוק השני "וחילופיהן"¹.

יש להבין: מהי הסיבה להבדל בין שני התרגומים לפירוש המילה "קללה"?

יותר מכך אין מובן, מדוע בפסוק מאוחר יותר, "ואת הקללה על הר עיבל", משנה תרגום יונתן עצמו, ומתרגם את המילה "הקללה" למילה "ומלטטיא"², כתרגום אונקלוס, ולא "וחילופא" כתרגומו הקודם?

ראה

ב. קשיים נוספים על תרגום יונתן למילה זו

כמו כן תמוה על תרגום יונתן: א) "קללה" הוא מושג בפני עצמו, ואילו המושג "חילופא" מבטא ומחליף לדבר הנזכר קודם. ב) "חילופא" אמור לגבי שני ענינים השונים זה מזה, ולכן מחליפים ביניהם, אך יחד עם זאת יש ביניהם איזשהו דמיון, שבגללו ייתכן להחליף ביניהם, אך לא לגבי שני ענינים ההפוכים לגמרי זה מזה, כברכה וקללה.

[כך זה למשל, בחילופי אותיות, שזהו ענין החל על אותיות שיש להם קשר כלשהוא, כפי שנאמר בזוהר הקדוש³, ש"ועד" הוא אחד בחילופי אתוון", מפני שלאותיות "ועד" יש קשר לאותיות של "אחד"⁴? ה"וא"ו" של "ועד" מתחלפת ב"אלף" של "אחד", כי שתיהן מאותיות "אהו"י" (אותיות ההמשך⁵, אותיות הנוח⁶, אותיות הנשימה⁷)⁸ , ה"חי"ת" של "אחד" מחליפה את ה"עי"ן" של "ועד",