ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג

109

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מקפיד עליהם יש בהן משום גזל, אין בעל הבית מקפיד עליהן – הרי אלו שלו", ואילו בתוספתא נכללים כל אלו בדין אחד: "מסתתי אבנים מפסקי גפנים מנקפי הגין מנכשי זרעים בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן אסורים משום גזל, אין בעל הבית מקפיד עליהן מותרין משום גזל".

יש מחלוקת ביניהם אם לגבי מסתתי אבנים מועלת הקפדת בעל הבית. ומהו הטעם למחלוקת זו? יש להעיר ש"בעל הטורים"^*, למרות שהוא מציין גם את ההלכה לגבי "מפסגי אילנות" ו"עודרי ירקות" המוזכרת רק בברייתא ולא בתוספתא, בכל זאת הוא אומר כתוספתא²⁷, שהדין לגבי "מסתתי אבנים" תלוי בהקפדת בעל הבית.

וההסבר לכך הוא: לפי הברייתא יש הבדל בין מסתתי אבנים לבין האחרים – כפסגי אילנות וכו', ונכשי זרעים, כי הנשורת של "מפסגי אילנות" וכדומה היא בעלת חשיבות יותר מהפסולת של מסתתי אבנים, ולכן תלוי הדין בהקפדת בעל הבית: "בזמן שבעל הבית מקפיד עליהם יש בהן משום גזל, אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו" [או שאם זה במקום שאין אנשי המדינה נוהגים להקפיד על דבר מועט, הרי אף אם בעל־בית מסויים מקפיד – בטלה דעתו²⁸, כי דרך בני אדם במקום זה היא לא להקפיד על כך]²⁹.

במקרה זה, כאשר הדבר תלוי בהקפדת בעל הבית, ובעל הבית אינו מקפיד על כך, יש שתי סברות³⁰ מדוע מותר הדבר – או משום שאי־הקפדתו היא כהפקרה, ואז זהו הפקר לכל אדם, ולא רק לפועל או לאיש מסויים³¹. או שזה כמתנה, כיון שזה דבר מועט, ובעל הבית חונן ונותן לכל מי שיטול, אפילו שלא מדעתו³².

אבל אצל "מסתתי אבנים" שעליהם אומרת הברייתא "אין בהם משום גזל", חשיבות פירורי האבנים פחותה מאשר אצל "מפסגי אילנות", אצלם אין צורך בהיתר של "אין בעל הבית מקפיד עליהן", אלא עקב ערכם המועט הם מופקרים מצד עצמם. כלומר, אין להם

הערות

*. שם.
27. ראה גם יש"ש בסוף המס': אבל כמו שכתבתי כתב הטור על פי התוספתא ועיקר. אבל לכאורה י"ל שהטור כתב ע"פ הברייתא, וכפי הגי' הובא בדק"ס כאן (אות ס') שליתא "אין בהם משום גזל" אחר "מסתתי אבנים". וכ"מ ביש"ש כאן.
28. בפרש"י שם במשנה בתחלתה במה שהכובס מוציא "והמקפיד לא הוי קפידה". ובשו"ע אדה"ז כתב (בחצע"ג) "והמקפיד בטלה דעתו", בדברים "שאין דרך בנ"א להקפיד עליהם", וכן בסיום הסעיף "כל שאין דרכו להקפיד עליו" (באותו מקום). וראה מאירי בסוף המשנה: ובין בדין משנתנו כו'.
29. כ"ה לכאורה פשטות הפירוש בגמרא. והמ"מ (הל' גניבה שם ה"ח) כתב "ובגמרא בזמן שבעל הבית מקפיד פירוש שדרך אנשי המקום להקפיד". וצ"ע.
30. שו"ת נוב"י (מהדו"ק) אה"ע סנ"ט, ואבני מילואים סכ"ח סקמ"ט לענין המקדש בדבר שאין בעל הבית מקפיד – רמב"ם הלכות אישות פ"ה ה"ח. טושו"ע אה"ע סכ"ח סי"ז. (וראה שו"ת חת"ס אה"ע סי' פה. צפע"נ לרמב"ם שם).
31. דעת הנוב"י שם. וראה טורי אבן מגילה ח, א ד"ה דריסת הרגל.
32. אבני מילואים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.