93

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

צוק העתים, ובמיוחד בזמן הגלות, באה הפרנסה באופן שמעל לדרכי הטבע.

וכאשר יהודי מחשב בתורה שמן השמים, חשבונות של "ראש" ושל "עקב", ונוהג לפי חישובים שכליים אלו, במידות ובהגבלות אלו, נוהגים כלפיו גם מלמעלה כך, ר"ל, באופן של מדידה והגבלה, ונגרם "בימי רע", ר"ל.

ואילו כאשר אין מחשבים חישובים אלו, וחשובה לו רק ההתקשרות עם עצמותו ומהותו של הקדוש־ברוך־הוא, והעוצמה של מסירות הנפש, וקבלת העול של עבד ובן כלפי הקדוש־ברוך־הוא קיימים אצלו הן בקיום מצוה שהיא "ראש" והן – "עקב", אז נוהגים כלפיו כך גם מלמעלה.

ואז אין הוא צריך לחשוש משום דבר. שהרי, הוא מאוחד עם עצמות ומהות אין סוף ברוך־הוא, שהוא מושל ושולט בכל, כולל הטבע, וגדול הרועה ששומר את הכבשה27 ודואג לה – "בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני"28 – בבני חיי ומזונא רויחא לכל אחד ולכל אחת.

והתוצאה היא ככתוב בפרשתנו29: "והיה עקב תשמעון" – והיה לשון שמחה30, "עקב – תשמעון", תשמעו את המצוות של ה"עקב" בדיוק כמו המצוות של ה"ראש", אז – "ושמר הוי' אלקיך לך את הברית...", ויבואו כל ההשפעות הטובות31 המוזכרות בפסוק – "ואהבת וברכך והרבך... ברוך תהיה מכל העמים" –

ובקרוב ממש "על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך".

הערות

  1. 27. תנחומא ואסת"ר שם.
  2. 28. תהלים כג, ב.
  3. 29. ריש פרשתנו.
  4. 30. ב"ר פמ"א, ב (קרוב לסופו). ועוד.
  5. 31. ראה גם לעיל בפנים סוף סעיף ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.