86

"מיוחסות" – אלה שבהן עצמן אין ניכרות בגלוי מעלותיהן ותכונותיהן הטובות, אך כיון שהן באות ממשפחות מיוחסות, של בעלי תורה ומידות טובות מדור דור, הרי בודאי חינכו את בנותיהן להמשיך בדרך המשפחה, וגם הן תחנכנה בדרך זו את ילדיהן. לכן הן אומרות "תנו עיניכם למשפחה", ומתכוונות ל"משפחה" במובן המצומצם של המילה.

"מכוערות" – בנות ירושלים שבהן אין רואים בגלוי מעלות רוחניות, שגם הוריהן לא נהגו כראוי, וגם לא היה מישהו אחר שיחנכן כראוי, וכך הן "מכוערות" ברוחניות, וממילא – גם בגשמיות.

אך אלה בנות ירושלים שעצם הידיעה שהן מכוערות גורמת להן תחושה של מרירות והתבטלות³³, ובלי להתחשב בכך שלא היה להן ממי ללמוד מעלות נעלות, הן עצמן מקבלות על עצמן עול מלכות שמים – בדרך של קבלת עול. וזה גורם להן התעלות מיוחדת, שהן אומרות "קחו מקחכם לשום שמים" – הן רוצות חתנים שכל כוונתם לשם שמים בלבד, ואשר אינם מתחשבים במעלות וכדומה³⁴.

ובאמצעות זאת מתבטא אחר כך בגלוי, שגם להן יש מעלה של "משפחה", שלכן אומרות גם המכוערות, ביחד עם כל בנות ירושלים, כדברי המשנה, "תן עיניך במשפחה" – שברון הלב של בת יהודיה על כך שהיא מן המכוערות, ללא מעלה רוחנית, נובע מהיותה בת למשפחת ישראל, בת שרה רבקה רחל ולאה, ולכן היא חשה עד כמה "מר³⁵ עזבך את ה' אלקיך".

ט. אחדות במחול למרות ההבדלים

ההבדל הנ"ל שבין המשנה לברייתא (שבמשנה מדובר אודות המעלה הכללית של כל בנות ירושלים, ובברייתא מדובר על המעלות הפרטיות של כל סוג) מתבטא גם בהבדל שבתוכן ובהמשך הענינים שבמשנה ובברייתא.

במחול התגלו האחדות והשלום שהיה בין בנות ירושלים, שלכן הן יצאו "בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו"³⁶, ובכך מובנים דברי המשנה בהמשך "וכן הוא אומר³⁷