65

לשכינו – טוב לצדיק טוב לשכינו", נרמזת המשמעות של שני הענינים הכלליים אשר בענין השכינות כדלעיל: "בר מצרא" ו"תוספת שבת ויום־טוב":

המשמעות של "אוי לרשע אוי לשכינו" בעבודת האדם היא: הביטוי "אוי⁶¹ מורה על צער, כפי שנראה בטבעם של בני־אדם, שאדם השרוי בצער עמוק מתבטא בזעקה "אוי", והצער על החטאים היא עבודת התשובה הגורמת להכנעת וביטול הרע⁶².

ואלה הם שני הענינים: "אוי לרשע..." היא שבירת הרע. כלומר, עבודה של "סור מרע", ובנפש האדם – מרירות וכובד ראש. ואילו "טוב לצדיק..." היא עבודה של "עשה טוב", ובנפש האדם – שמחה.

כאשר יהודי עובד על עצמו ומגיע לשני כוונים אלו נגרם גם "אוי לשכינו" – שבירת וביטול הרע, סור מרע, גם אצל "שכינו", וכן "טוב לשכינו" – "ועשה טוב" אצל "שכינו".

ובעולם, באופן כללי, אלה הם שני הענינים של "בר מצרא" ו"תוספת שבת ויום טוב":

הדין של "בר מצרא" כפשוטו מחייב את האדם לנהוג להיפך מטבעו – למסור את השדה הקנוי כדי לא לגרום נזק או אפילו רק טרחה לזולתו, וזוהי העבודה של סור מרע.

וכך גם בענין של "בר מצרא" באופן כללי, שאין מדובר בעניני קדושה ומצוה, אלא בקשר לשדה וכדומה, עניני הרשות, ששם יש לדאוג בעיקר ל"סור מרע".

לעומת זאת, ב"תוספת שבת ויום טוב" מדובר על "עשה טוב": תוספת בעניני שבת ויום טוב, הוספת טוב וקדושה לעולם.

יד. אלול – "אוי לרשע ואוי לשכינו"

לפי האמור לעיל, בפירוש השני של "אוי לרשע אוי לשכינו" יובן הנאמר ב"מגלה עמוקות⁶³ ש"אלול" ראשי תיבות "אוי לרשע ואוי לשכינו": כי, לכאורה ניתן לשאול: חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ומהו הקשר בינו לבין ענין הפורענות של "אוי לרשע ואוי לשכינו?

אלא לפי האמור לעיל המשמעות היא, ש"אוי לרשע" היא שבירת הרע על ידי תשובה בחודש אלול, ו"אוי לשכינו" היא ההשפעה של שבירת הרע בחודש אלול על שכינו הסמוך לו, חודש אב.