42
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ללימוד התורה יש צורך בברכות התורה, שבהן מודגש "ונתן לנו את תורתו" – והן מביאות את הלומד לידי התבטלות כלפי נותן התורה, שבאמצעותה הוא נעשה לכלי הראוי לתורת ה'.
ד. ההכרח בהתבטלות בעת לימוד התורה
כשם שיש הכרח בהתבטלות כיסוד וכהכנה ללימוד התורה, ובאמצעותה נעשים כלי לתורת ה', כך נדרשת הזהירות שתהיה התבטלות על־ידי לומד התורה, בעת הלימוד עצמו, יותר מאשר בקיום המצוות:
כאשר אדם מקיים את המצוות כראוי, משום שכך ציוה ה', אין "מתערבת" בקיום המצוה "מציאותו" של האדם. הוא שרוי בהלך רוח של ציות וכניעה, ונשמע להוראות ה', ואין לו צורך לדאוג להתבטלות.
שונה מכך לימוד התורה, שהוא איחוד שכל האדם עם חכמת ה'. כלומר, כאשר האדם מכוון לאמיתתה של תורה, הרי זה באופן, שהסברה המעובדת על־ידי שכלו היא חכמת ה', כביכול. לפיכך צריך לדאוג ולהבטיח שלא יתערבו כאן "פניות" ושיקולים של מציאותו העצמית.
לומד התורה עלול לטעות, ולחשוב שהוא כבר בדרגה, שנוגעת לו רק אמיתתה של תורה, ולכן, כאשר מישהו אומר אחרת מדעתו, הוא חושב שהאחר אומר את ההיפך מן התורה [כלשון חז"ל46 : "אורייתא הוא דקא מרתחא ליה" (=התורה היא שרותחת אצלו")], בעוד אשר הוא עדיין בדרגה, שאכפת לו שאומרים את ההיפך מדעתו שלו.
לפיכך צריך גם בשעת לימוד התורה להיות חדור התבטלות, ולהיזהר מלערב את המציאות והישות העצמית בלימוד באופן שתשחד אותו ותטה את יגיעת שכלו מהבנת וגילוי חכמת ה', יתברך.
ה. ההתבטלות שלפני ובזמן הלימוד – "קטן"
יש לומר, שזהו ההסבר לשני הענינים שבסעיף א': (א) שלימוד התורה שייך גם לקטן (ב) שהציווי על לימוד התורה לגדול נכלל בציויי "ושננתם לבניך" – כי בהם מתבטאים שני עניני ההתבטלות הנדרשים במצות תלמוד־תורה:
לימוד התורה מתחיל כבר אצל קטן, ואפילו לפני גיל־קטנות שיש לו קשר להבנה, אלא מיד כאשר "יודע לדבר"47, וזה מדגיש, שההתחלה והיסוד ללימוד התורה איננו השכל שבתורה, אלא הקטנת והמעטת* עצמו, ההתבטלות לנותן התורה, מעל לשכל, שענין זה איננו כרוך ב"גדלות" ובשכל, אלא קיים אצל כל אחד,
הערות
- 46. תענית ד, רע"א.
- 47. סוכה מב, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ו. טושו"ע יו"ד סרמ"ה ס"ה. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"א.
- *. להעיר מחולין פט, א.
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א׳:ו׳ - הטקסט מספריא
מאימתי אביו חייב ללמדו תורה משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה ושמע ישראל ואח"כ מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים עד שיהיה בן שש או בן שבע הכל לפי בוריו ומוליכו אצל מלמד התינוקות.
שולחן ערוך, יורה דעה רמ״ה:ה׳ - הטקסט מספריא
מֵאֵימָתַי מַתְחִיל לְלַמֵּד לִבְנוֹ, מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר מַתְחִיל לְלַמְּדוֹ: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ וגו' (דְּבָרִים לג, ד), וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִפָּרָשַׁת שְׁמַע (דְּבָרִים ו, ד), וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּהֵא כְּבֶן שִׁשָּׁה אוֹ כְּבֶן שִׁבְעָה, וְאָז מוֹלִיכוֹ אֵצֶל מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך כג ח'תתצד תענית ד, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר תענית ד, א
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א מאותו ספר תענית ד, א
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג מאותו ספר תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר תענית ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז תענית ד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב תענית ד, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א תענית ד, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרל"ט ח"ב ברזל בברזל יחד (ש"פ הנ"ל) תענית ד, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון תענית ד, סע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל ג תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל תענית ד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים א תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים ב תענית ד, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן יח (ט) תענית ד, א
- לקוטי תורה שיר השירים מה ד תענית דף ד
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א תענית ד, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א תענית ד, רע"א