24
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
דברים
א. ברכת משה המוגבלת אינה בטלה כלפי ברכת ה'
על הפסוק1 "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם", נאמר במדרש2: "אמרו לו ישראל: רבינו משה, הקדוש־ברוך־הוא לא נתן קצבה לברכותינו, ואתה אמרת אלף פעמים, אמר להם: מה שברכתי אתכם – משלי ברכתי, כשיבוא הקדוש־ברוך־הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם" (ברכה ללא קצבה).
מפורסמת3 הקושיא על כך: כיון שהקדוש־ברוך־הוא מברך בברכתו שאין לה קצבה, מה מוסיפה ברכת משה "יוסף... אלף פעמים" – והרי זו נכללת בכך ואינה תופסת מקום במדה רבה יותר ואפילו לא מאשר "בכלל מאתיים מנה"*?
יש מפרשים4 העונים, שמעלת ברכת משה היא, שברכת הקדוש־ברוך־הוא חלה רק כאשר ישראל מקיימים תורה ומצוות, ואילו ברכת משה אינה תלויה בשום תנאי.
ד
פירוש זה מתאים5 לדברי הגמרא6 על הפסוק7 "והיה מספר בני ישראל... אשר לא ימד ולא יספר": "כאן – בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן – בזמן שאין עושין רצונו של מקום". כלומר, ברכה מוקצבת ("מספר") חלה אף בזמן שאין עושין רצונו של מקום, אך ברכת הקדוש־ברוך־הוא, שהיא ללא קצבה ("לא יספר") חלה רק בזמן שישראל עושין רצונו של מקום.
[או באופן אחר8: ברכת משה – בזמן הזה, ברכת הקדוש־ברוך־הוא – לעתיד לבוא. בהתאם9 לנאמר במדרש10 ש"בעולם הזה יש להם מספר .. אבל לעתיד לבוא – בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר"].
אבל מלשון המדרש בפרשתנו, מובן, שההבדל בין שתי הברכות הוא רק בכך שאחת היא "משלי" והשניה משל "הקדוש־ברוך־הוא" – אך שתיהן קיימות באותו זמן. כלומר, גם בזמן שחלה ברכת הקדוש־ברוך־הוא שאין לה קצבה, יש מקום להוספה של ברכת משה שיש לה קצבה.
יתר־על־כן: כך הכרחי מדברי
הערות
- 1. פרשתנו א, יא.
- 2. דב"ר פ"א, יג. ועד"ז בתיב"ע עה"פ. ספרי עה"פ, ולבהעלותך י, לו. פרש"י עה"פ.
- 3. ראה מפרשי רש"י, ספרי ודב"ר שם. סידור של"ה (ב"ויתן לך". נעתק בענף יוסף לדב"ר שם). ועוד. וראה שיחה שלפנ"ז.
- *. ב"ק עד, א.
- 4. גו"א, לבוש, באר מים חיים, דבק טוב ועוד וראה ספרי דבי רב לספרי כאן. ועוד.
- 5. ספרי דבי רב כאן. וראה עץ יוסף לדב"ר שם.
- 6. יומא כב, ב.
- 7. הושע ב, א.
- 8. חידושי ופי' מהרי"ק ומשכיל לדוד כאן. פי' מהרז"ו לדב"ר כאן. וראה נח"י הובא בשפ"ח כאן.
- 9. משכיל לדוד כאן.
- 10. במדב"ר פ"ב, יד.
דברים רבה א׳:י״ג - הטקסט מספריא
ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וגו' (דברים א, יא), אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, לְהַבִּיט בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל משֶׁה יֵשׁ בָּהֶן מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ, מַה כְּתִיב (דברים א, יא): אֶלֶף פְּעָמִים, אֶלֶף פַּעַם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא פְּעָמִים. דָּבָר אַחֵר, (דברים א, יא): יוֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם, אָמַר רַבִּי אַחָא יְכוֹלִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לוֹ, רַבֵּנוּ משֶׁה, אָנוּ יֵשׁ בָּנוּ אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מוֹכִיחֵנוּ וְקִבַּלְנוּ תּוֹכְחוֹתֶיךָ, אֶלָּא שָׁתְקוּ, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר כָּכֶם, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָּכֶם, מְקַבְּלִים תּוֹכָחוֹת וְשׁוֹתְקִים. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בֵּרְכָן בִּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְתֵרָה מִן הָעִקָּר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר וְאוֹמֵר לוֹ הוֹסֵף לִי, כַּמָּה הוֹסִיף לוֹ אוּנְקְיָא, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹסַפְתּוֹ יְתֵרָה מִן הָעִקָּר, כֵּיצַד, יִצְחָק הָיָה עִקָּר לְאַבְרָהָם, וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹ יוֹתֵר מִן הָעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וגו'. יוֹסֵף הָיָה עִקָּר לְאִמּוֹ, בִּנְיָמִין שֶׁהָיָה תּוֹסֶפֶת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כד): יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, מַה כְּתִיב (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל וגו', הֲרֵי יוֹתֵר מִיּוֹסֵף. חִזְקִיָּה עִקַּר מַלְכוּתוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הָעִקָּר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, ה): הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְתֵרָה עַל הָעִקָּר. לְפִיכָךְ בֵּרְכָן בִּלְשׁוֹן תּוֹסָפֶת. (דברים א, יא): וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְשַׂר הַצָּבָא שֶׁיֵּלֵךְ לְחַלֵּק לְלִגְיוֹנוֹתָיו מִלִּיטְרָא לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, הָלַךְ וְנָתַן לָהֶם מֵחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים וּמֵעֲשָׂרָה זְהוּבִים. אָמְרוּ לוֹ הַמֶּלֶךְ אָמַר לְךָ שֶׁתִּתֵּן לָנוּ מִלִּיטְרָא לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, וְנָתַתָּ לָנוּ מֵחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, אָמַר לָהֶן מִשֶּׁלִּי הֵן כְּשֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ הוּא יִתֵּן לָכֶם מִשֶּׁלּוֹ. כָּךְ אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל רַבֵּנוּ משֶׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָתַן קִצְּבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֶלֶף פְּעָמִים, אָמַר לָהֶם מַה שֶּׁבֵּרַכְתִי אֶתְכֶם מִשֶּׁלִּי בֵּרַכְתִּי, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.
במדבר רבה ב׳:י״ד - הטקסט מספריא
אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (הושע ב, א), מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן קִצְבָה (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֵין לָהֶם קִצְבָה, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. אֶלָּא שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשֵׁעַ כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאָה לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, מָה הַדָּבָר הַזֶּה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר, מִי שֶׁאָמַר וּסְפֹר חוֹזֵר וְאוֹמֵר אִם תּוּכַל לִסְפֹּר, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֶרְאָה אוֹתוֹ תְּחִלָּה בְּמִסְפַּר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ שְׁנַיִם, וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעִים, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה לוֹ מַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר. וְלָמָּה הֶרְאָה אוֹתוֹ כָּךְ, סִימָן הֶרְאָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא מַרְבֶּה אוֹתָן כָּךְ בָּעוֹלָם, הֶרְאָה אוֹתוֹ אֶחָד, שֶׁמִּתְּחִלָּה הוּא הָיָה יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה, שֶׁהוּא בָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם תְּחִלָּה. חָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁנַיִם, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, חָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁלשָׁה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְחָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אוֹתוֹ מַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. וְאַף לְהוֹשֵׁעַ שֶׁהֶרְאָהוּ בְּמִסְפָּר וְשֶׁלֹא בְּמִסְפָּר, שֶׁתְּחִלָּתָן הָיוּ בְּמִסְפָּר וְחָזְרוּ וְרָבוּ שֶׁלֹא בְּמִסְפָּר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וגו'. דָּבָר אַחֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, כז): וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר וגו', אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.