22

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפי זה יוצא, בהתאם לספרי ולמדרש, שריבויים העצום של ישראל ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים אשר "לא יספר מרוב", נובע מדרגת בלי גבול למעלה, מעולמות האין־סוף מעל לאצילות. וריבוי מוגבל, אשר גם בלשון בני אדם הוא נקרא "מספר", שרשו למעלה הוא בדרגת גבול, עשר ספירות דאצילות61.

ט. שני האופנים שבברכת הקב"ה ומשה רבינו

גם כאשר מדובר על ישראל כשאינם בריבוי עצום כל־כך, כדעת רש"י, יש הבדל בין ברכת משה לברכת הקדוש־ברוך־הוא: בברכת משה בולטת ההגבלה שבהם, ואילו בברכת הקדוש־ברוך־הוא (עפר הארץ) אין היא מורגשת.

וכיון שמקורם של כל הענינים הוא למעלה, מובן, שהשורש של שני הענינים האלו למעלה הוא בדרגה שיש בה כלי – אצילות, ששם מתחיל ענין ההתחלקות וההגבלה – ענין המספר62, ולכן יורד ענין זה גם למטה בהגבלה ובמספר בפועל, גם בלשון בני אדם.

לעומת ענין ששורשו בדרגת האור שמעל לכלים, במקום שאין שם כלי, נמשך מכך למטה ענין של בלי מספר63, יחסית לעולם, ריבוי ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים.

ההבדל בין שני האופנים הוא, אם מורגש ענין הכלים או לא.

לפי זה יוצא, שברכת הקדוש־ברוך־הוא לפי פירוש הספרי והמדרש היא בדרגת הכתר, במקום שאין כלים, ואילו ברכת הקדוש־ברוך־הוא לפי פירוש רש"י היא מבחינת חכמה, שיש בה כלים64, אלא שאין הם מורגשים, הם בטלים לאור, ולכן נקראת החכמה בכלל, וגם הכלים שבה, בשם "חיוהי" – אורות65, ואילו ברכת משה שבה מורגש ענין ההגבלה והמספר היא מבחינת בינה64, ששם מורגש ענין הכלי65.

ועל־ידי לימוד התורה בשני האופנים – פשט (ונגלה בכלל), שענינו

הערות

  1. 61. להעיר מדרושי ח"ש בתו"ח (קכו, ג ואילך) ביאוה"ז בהוספות (קלא, ג ואילך) המשך תער"ב (פל"ד, פפ"ו) ובכ"מ – בהחילוק דמספר האורות והכלים, דבאורות כל מה שלמעלה יותר הוא בבחי' ריבוי יותר (אלא שאינם בבחי' התחלקות אלא עומק הגדולה והרחבה מצד עצם האור כו'), ובכלים כל מה שלמטה הוא בריבוי יותר (אלא שהוא בחלקים רבים), וראה בסוף פפ"ו שם ופפ"ט שם.
  2. 62. ראה המשך שם פפ"ה.
  3. 63. ראה המשך תער"ב שבסוף הערה 61.
  4. 64. ובלקו"ת במדבר (ז, סע"ג ואילך) אוה"ת וארא (ע' קג ואילך) המשך תער"ב (שבהערה 60) ועוד, שמבואר שהמלכות שרש בחי' מספר כו' (ע"ש) הוא בכללות יותר, ואכ"מ.
  5. 65. ראה לקו"ת ס"פ מטות (פז, סע"ד), וש"נ. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.