22

לפי זה יוצא, בהתאם לספרי ולמדרש, שריבויים העצום של ישראל ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים אשר "לא יספר מרוב", נובע מדרגת בלי גבול למעלה, מעולמות האין־סוף מעל לאצילות. וריבוי מוגבל, אשר גם בלשון בני אדם הוא נקרא "מספר", שרשו למעלה הוא בדרגת גבול, עשר ספירות דאצילות⁶¹.

ט. שני האופנים שבברכת הקב"ה ומשה רבינו

גם כאשר מדובר על ישראל כשאינם בריבוי עצום כל־כך, כדעת רש"י, יש הבדל בין ברכת משה לברכת הקדוש־ברוך־הוא: בברכת משה בולטת ההגבלה שבהם, ואילו בברכת הקדוש־ברוך־הוא (עפר הארץ) אין היא מורגשת.

וכיון שמקורם של כל הענינים הוא למעלה, מובן, שהשורש של שני הענינים האלו למעלה הוא בדרגה שיש בה כלי – אצילות, ששם מתחיל ענין ההתחלקות וההגבלה – ענין המספר⁶², ולכן יורד ענין זה גם למטה בהגבלה ובמספר בפועל, גם בלשון בני אדם.

לעומת ענין ששורשו בדרגת האור שמעל לכלים, במקום שאין שם כלי, נמשך מכך למטה ענין של בלי מספר⁶³, יחסית לעולם, ריבוי ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים.

ההבדל בין שני האופנים הוא, אם מורגש ענין הכלים או לא.

לפי זה יוצא, שברכת הקדוש־ברוך־הוא לפי פירוש הספרי והמדרש היא בדרגת הכתר, במקום שאין כלים, ואילו ברכת הקדוש־ברוך־הוא לפי פירוש רש"י היא מבחינת חכמה, שיש בה כלים⁶⁴, אלא שאין הם מורגשים, הם בטלים לאור, ולכן נקראת החכמה בכלל, וגם הכלים שבה, בשם "חיוהי" – אורות⁶⁵, ואילו ברכת משה שבה מורגש ענין ההגבלה והמספר היא מבחינת בינה⁶⁴, ששם מורגש ענין הכלי⁶⁵.

ועל־ידי לימוד התורה בשני האופנים – פשט (ונגלה בכלל), שענינו