21

יברך אתכם כאשר דבר לכם", הברכה תקויים כפי שמברך הקדוש־ברוך־הוא "כאשר דבר לכם", "אשר אם יוכל איש למנות...".

ההסבר לכך מובן גם באמצעות הביטוי "יוסף עליכם ככם": משה, בהיותו בשר ודם⁵⁵, המוגבל במקום ובזמן מסויים, אינו יכול "לפשוט" את ההגבלות, את מספר היהודים שעיניו רואות "ככם", ואשר אותם הוא מברך – ברכתו היא "יוסף עליכם ככם"⁵⁶. לעומת זאת ברכת הקדוש־ברוך־הוא אינה מוגבלת כלל – בהבטחתו לאברהם "אשר אם יוכל איש למנות... גם זרעך ימנה" הוא כבר רואה את היותם במצב של "אשר אם יוכל איש למנות...".

דוגמא לדבר זה (אם כי לא ממש מדוייקת): את עשרת הדברות אמר הקדוש־ברוך־הוא לישראל בדבור אחד, ולאחר מכן היו אותם עשרת הדברות, כל דבור ודבור בפני עצמו⁵⁷.

ח. שרשם של ישראל – בלי גבול אמיתי

מ"יינה של תורה" בפירוש רש"י:

בכתבי האריז"ל⁵⁸ (אשר יום הסתלקותו חל במוצש"ק זה, ה' מנחם־אב⁵⁹) מוסבר על דברי משה "עד כאן משלי מכאן ואילך ויברך אתכם כאשר דבר לכם" – "כי משה בגימטריא א־ל ש־ד־י", וכאשר האותיות מלאות – "כזה אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד עם הכולל" – "יעלו בגימטריא אלף והיא האלף של בינה", וכחו של משה היה "עד אימא ולכן ברכם באלף פעמים", ולפיכך הוא אומר "עד כאן משלי מכאן ואילך ויברך אתכם מבחינת אבא עילאה".

וגם בכך רואים את ההתאמה שבין פשוטו של מקרא לבין פנימיות התורה.

ויש לומר שההסבר לכך הוא: הענין של בלי גבול, לפי הספרי והמדרש, למרות שאין כוונתו לבלי־מספר ממש, אלא בהשאלה, כדלעיל, הרי הענין של "אין מספר" ואפילו בהשאלה, נאמר בתורת אמת, והוא ענין אמיתי. כלומר, אומרים לישראל שהם יהיו ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים, ריבוי אשר "לא יספר מרוב", מפני שבשרשו נלקח הענין של "לא יספר" מ"בלי גבול" אמיתי, אך כפי שנמשך כאן בעולם (שהוא מוגבל), יורד ענין זה באופן של "לא יספר מרוב".

כלומר, ההגבלה והמספר בכך שישראל הם ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים איננו מצידם, אלא מצד היותם בעולמות, בעולם הזה, אך לאמיתו של דבר מהותם האמיתית, בשרשם למעלה, היא בלי גבול אמיתי⁶⁰.