21
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יברך אתכם כאשר דבר לכם", הברכה תקויים כפי שמברך הקדוש־ברוך־הוא "כאשר דבר לכם", "אשר אם יוכל איש למנות...".
ההסבר לכך מובן גם באמצעות הביטוי "יוסף עליכם ככם": משה, בהיותו בשר ודם55, המוגבל במקום ובזמן מסויים, אינו יכול "לפשוט" את ההגבלות, את מספר היהודים שעיניו רואות "ככם", ואשר אותם הוא מברך – ברכתו היא "יוסף עליכם ככם"56. לעומת זאת ברכת הקדוש־ברוך־הוא אינה מוגבלת כלל – בהבטחתו לאברהם "אשר אם יוכל איש למנות... גם זרעך ימנה" הוא כבר רואה את היותם במצב של "אשר אם יוכל איש למנות...".
דוגמא לדבר זה (אם כי לא ממש מדוייקת): את עשרת הדברות אמר הקדוש־ברוך־הוא לישראל בדבור אחד, ולאחר מכן היו אותם עשרת הדברות, כל דבור ודבור בפני עצמו57.
ח. שרשם של ישראל – בלי גבול אמיתי
מ"יינה של תורה" בפירוש רש"י:
בכתבי האריז"ל58 (אשר יום הסתלקותו חל במוצש"ק זה, ה' מנחם־אב59) מוסבר על דברי משה "עד כאן משלי מכאן ואילך ויברך אתכם כאשר דבר לכם" – "כי משה בגימטריא א־ל ש־ד־י", וכאשר האותיות מלאות – "כזה אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד עם הכולל" – "יעלו בגימטריא אלף והיא האלף של בינה", וכחו של משה היה "עד אימא ולכן ברכם באלף פעמים", ולפיכך הוא אומר "עד כאן משלי מכאן ואילך ויברך אתכם מבחינת אבא עילאה".
וגם בכך רואים את ההתאמה שבין פשוטו של מקרא לבין פנימיות התורה.
ויש לומר שההסבר לכך הוא: הענין של בלי גבול, לפי הספרי והמדרש, למרות שאין כוונתו לבלי־מספר ממש, אלא בהשאלה, כדלעיל, הרי הענין של "אין מספר" ואפילו בהשאלה, נאמר בתורת אמת, והוא ענין אמיתי. כלומר, אומרים לישראל שהם יהיו ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים, ריבוי אשר "לא יספר מרוב", מפני שבשרשו נלקח הענין של "לא יספר" מ"בלי גבול" אמיתי, אך כפי שנמשך כאן בעולם (שהוא מוגבל), יורד ענין זה באופן של "לא יספר מרוב".
כלומר, ההגבלה והמספר בכך שישראל הם ככוכבי השמים, כעפר הארץ וכחול הים איננו מצידם, אלא מצד היותם בעולמות, בעולם הזה, אך לאמיתו של דבר מהותם האמיתית, בשרשם למעלה, היא בלי גבול אמיתי60.
הערות
- 55. ראה ספרי בהעלותך שם.
- 56. ראה צפע"נ עה"ת שם.
- 57. מכילתא הובא בפרש"י יתרו כ, א.
- 58. שער הפסוקים ול"ת עה"פ.
- 59. שחל בשבוע דפ' דברים או בהימים שמתברכים משבת דברים (כבשנה זו – תשל"ט).
- 60. וע"ד משנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 162 ואילך, בהענין דפשיטות, והעדר השינוי בהאור שהוא משל על פשיטות וע"ז "שאני ה' לא שניתי", שהוא לפי שנמשך מבחי' הפשיטות כו' שלמעלה, ורק באור למטה להיותו נברא מוכרח שיהיו בו גדרים והגבלות ולהעיר גם מהמבואר בענין בכל מאדך שאף שהוא רק מאוד שלך שרשו מבחי' מאד שלמעלה, בל"ג האמיתי, שלכן ממשיכים בחי' מאד האמיתי בל"ג שלמעלה – ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 122. וש"נ.
רש"י על שמות כ׳:א׳ - הטקסט מספריא
וידבר אלהים. אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן; לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת, יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן, תַּ"לֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – דַּיָּן לִפָּרַע (מכילתא):
את כל הדברים האלה. מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן, אִם כֵּן מַה תַּ"לֹ עוֹד אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (שם):
לאמר. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו (שם):
וידבר אלהים AND GOD SPAKE — The word אלהים is a term for a judge. Since there are chapters in the Torah of such a character that if a person observes the commands contained therein he will receive a reward and if he never observes them at all) he will not receive punishment on their account, one might think that the Ten Commandments are also of such a character (that no punishment will follow upon the infringement of them); therefore Scripture expressly states, “God spake” — God Who is Judge, exacting punishment (Mekhilta).
את כל הדברים האלה ALL THESE WORDS — This statement (that God spake all these words) tells us that the Holy One, blessed be He, said all these words in one utterance, something that is impossible to a human being to do — to speak in this manner. Now if this be so, why does Scripture again say the first two Commandments, אנכי and לא יהיה לך? But the explanation is that He repeated and expressly uttered each of these two commandments by itself (Mekhilta).
לאמר lit., TO SAY — This expression teaches us that they answered to that which required the reply “Yea” (אנכי) by “Yea” and to that which required the reply “Nay” (לא יהיה) by “Nay” (Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

