313
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
[ויש לומר שזוהי הסיבה למנהג ישראל להוסיף37 לשמו של חודש אב – כמובא בתרגום38 ובמשנה* – את המילה "מנחם" – מנחם אב – כדי להדגיש מיד בשמו של החודש, שעיקרו הוא הניחום על הענינים של אב39].
ולפיכך נדרש הסבר: אם נאמר שבתמוז קיים ענין הגאולה, כיצד ייתכן שבמשך דורות רבים כל־כך היה ידוע רק על הטפל, על הצום, והעיקר לא היה ידוע?
ד. שתי דרכים להסתכלות על הצום
מכל האמור מובן, שתוכנו של חודש תמוז הוא, אכן, ענין ה"צום" שבו, אלא שבכך ישנם שני אופנים, להבנת ענין הצום:
א) הצום כפי שהוא בחיצוניות – נראה כדבר של פורענות.
ב) פנימיותו של הצום – כפי שיהיה לעתיד לבוא, שאז יהיה "ונגלה כבוד הוי'"* – יום של ששון ושמחה ומועד טוב. כלומר, ההכרה לא רק בפורענות לצורך גאולה, אלא בכך שהצום עצמו הוא בפנימיותו "ששון ושמחה", כי40 גם הפורעניות עצמן הן בפנימיותן ביטוי לאהבת ה' לישראל41, ולכן "כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו" כך "רחץ ה' את צואת בנות ציון"42.
[ויש לומר שדבר זה נרמז גם בסדר קביעת לוח השנה – א"ת ב"ש כו' – כמצויין על־ידי גדולי ופוסקי ישראל43, שתשעה באב, וכן שבעה עשר בתמוז שהוא תחילת החורבן של תשעה באב, חל תמיד באותו יום בשבוע, שחל בו יום ראשון של פסח. כלומר, זהו רמז
הערות
- 37. ועד שי"א שבכתובות וכו' כותבים מנחם במקום אב (גט פשוט סקכ"ו סקל"ה) וראה אנציקלופדיא תלמודית מע' אב הדעות בזה, וש"נ.
- 38. תרגום שני למג"א שם. תיב"ע שלח יג, כה.
- *. תענית פ"ה מ"ה־ו. ועוד.
- 39. וגם שם "אב" עצמו מורה על הרחמים – יל"ש שם עה"פ (נא, יב) אנכי אנכי. וראה ד"ה נחמו שם פ"י. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 61.
- *. ישעי' מ, ה.
- 40. בכל הבא לקמן – ראה בארוכה אוה"ת מסעי ס"ע א'שפד ואילך. וראה גם תורת חיים בראשית מ, סע"ג ואילך. רשימות הצ"צ לאיכה שם (ע' א'מה). ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 66. ולהעיר ג"כ מרשימות הצ"צ לאיכה שמפרש כו"כ פסוקי איכה למעליותא, עיי"ש בארוכה.
- 41. ונתגלה גם בעת החורבן גופא, וכמחז"ל (מדרש תהלים מזמור עט. איכ"ר פ"ד, יד) דשפך הקב"ה חמתו על עצים ועל אבנים כו'. וראה לקו"ש ח"ב שם. ואולי י"ל, שלפי שיטת הירושלמי שנבקעה העיר בי"ז תמוז (כנ"ל הערה 9) – מה שנאמר בכתוב "בתשעה לחודש" (וכקושיית מפרשי הירושלמי שם. וראה חת"ס לירוש' שם. יפה עינים לר"ה יח, ב) הוא מפני שהגזירה היתה על ט' תמוז, אלא שהקב"ה האריך אף (מפני תוקף חסדו) עד י"ז תמוז שלא תבקע העיר אולי יחזרו בתשובה. וע"ד שעיכב גבריאל הגחלים (ויק"ר פכ"ו, ח. מדרש משלי א, כד. ועוד). וראה יומא עז, א. ואכ"מ. וע"פ משנת"ל (הערה 10) דעת רש"י, דבט' תמוז נכבשה חומה החיצונה ומ"מ לא כבשו חומה הפנימית ונכנסו לעיר עד י"ז תמוז – נמצא, שעכבם הוי' באמצע החומות ח' יום אולי יחזרו בתשובה!
- 42. ישעי' ד, ד. אגה"ק סכ"ב.
- 43. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ג.
ויקרא רבה כ״ו:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו', כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר צָרִיךְ לִדָּרֵשׁ (אסתר ז, ה): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, לָמָּה, אָמַר לָהּ, אִם הוּא זֶה מוּטָב וְאִם לָאו אִמְרִי שֶׁהוּא הוּא. רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, וּמִשֶּׁהִכִּיר בָּהּ הִתְחִיל הוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים א כ, כח): וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, כְּשֶׁיִּפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדֶךָ לֹא תַחְמֹל עָלָיו, אֲמִירָה שְׁנִיָּה אָמַר לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לוֹ עַד שֶׁבָּא לְיָדְךָ וְעַכְשָׁיו אִם יִפָּקֵד (מלכים א כ, מב): וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב, אָמַר לוֹ גָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס לִמְחִיצָתֶךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁנֵי גֶחָלִים מִשֶּׁלְךָ שֶׁלֹּא אִכָּוֶה, מִיָּד (יחזקאל י, ז): וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ אוֹתָן גֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן וּלְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל י, ח): וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם וגו', וְאַף כָּאן אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה לְמֵת מִצְוָה יִטַּמָּא, וְהַשְּׁנִיָּה לַאֲחֵרִים לֹא יִטַּמָּא, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: אֱמֹר, וְאָמַרְתָּ.
שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ח:ג׳ - הטקסט מספריא
סִימָן לִקְבִיעַת הַמּוֹעֲדִים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה "ץ ו"ף, פֵּרוּשׁ: בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח יִהְיֶה לְעוֹלָם תִּשְׁעָה בְּאָב וְסִימָן: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ (בַּמִּדְבָּר ט, יא). בְּיוֹם ב' בּוֹ שָׁבוּעוֹת, וּבְיוֹם ג' בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּיוֹם ד' בּוֹ קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה, בְּיוֹם ה' בּוֹ צוֹם כִּפּוּר, בְּיוֹם ו' בּוֹ פּוּרִים שֶׁעָבַר.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך כו ט'תריח יומא עז, א
- אגרות קודש כרך כז י'תיט יומא עז, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב מאותו ספר יומא עז, סע"ב
- תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון יומא עז, א
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה צא, ב יומא עז, סע"ב
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קט, ב יומא עז, סע"ב
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכה, ב יומא עז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ז יומא עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ד דיני נטילת ידים ב יומא עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים ד דיני נטילת ידים יומא עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת כא יומא עז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יא יומא עז , ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שב (א) יומא עז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת יומא עז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכו דין מת ביום טוב יומא עז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב יומא עז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ד דיני נטילת ידים יומא עז , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ד דיני נטילת ידים יומא עז, ב