ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב

271

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

בלק

א. השאלה על דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים

בסוף הלכות מלכים¹, ששם מדובר על המלך המשיח, אומר הרמב"ם כך: "וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר²: ושב ה' אלקיך את שבותך...". לאחר מכן הוא ממשיך ואומר: "אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה³], ושם הוא אומר⁴: אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח. דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה המלך⁵ המשיח. ב ומחץ פאתי מואב זה דוד, וכן הוא אומר⁶, ויך את מואב וימדדם בחבל. וקרקר כל בני שת, זה המלך המשיח, שנאמר⁷ בו: ומשלו מים עד ים. והיה אדום ירשה, זה דוד⁸ שנאמר⁹: ותהיה אדום¹⁰ לדוד לעבדים וגו'^*. והיה ירשה שעיר אויביו¹¹, זה המלך המשיח, שנאמר¹²: ועלו מושיעים בהר

הערות

1. פרק יא ה"א.
2. נצבים ל, ג.
3. אבל בכת"י הרמב"ם ודפוסים שלא שלטה בהם בקורת הצנזור (רומי רמ. שונציא רנ. קושטא רסט. ווינציאה רפד. שי (– ברגדין). שיא (יושטיניאן)) "מיד בני עשו". "נוסח מלא בלתי מצונזר של פרק זה (פי"א מהל' מלכים) ע"פ כת"י ודפוסים ישנים בצירוף מבוא ושינוי נוסחאות" נדפס בסוף הרמב"ם דהוצאת פרדס (ירושלים). ושם גם צילומים מכמה כת"י דפרק זה. לקמן בפנים ובהערות צויינו (בעיקר) השינויים הנוגעים לנדו"ד.
4. פרשתנו כד, יז־יח.
5. כ"ה בדפוסים וכמה כת"י הנ"ל (הערה ציון וגו'"*12.
6. ש"ב ח, ב.
7. זכרי' ט, י.
8. בדפוסים ורוב כת"י הנ"ל (הערה 3). "לדוד".
9. ש"ב שם, ו.
10. בכתוב "ארם". ושם פסוק יד "ויהי כל אדום עבדים לדוד". ועד"ז בדה"א יח, יג. ובכת"י שטוקהאלם "עבדים לדוד". ולפ"ז כנראה הכוונה לפסוק יד.
*. ברוב כת"י ליתא "וגו'". וגם מזה משמע קצת שהכוונה לפסוק יד שבש"ב שם, שהמשך הכתוב אין שייך לכאן. משא"כ בפסוק ח שם שממשיך "נושאי המנחה".
11. בדפוסים שלפנינו "והי' ירשה וגו'". אבל כ"ה בדפוסים וכת"י הנ"ל (הערה 3).
12. עובדי' א, כא.
3. *. וי"ל בפשטות השינוי דבענין הא' כתב "זה מלך המשיח" ולאח"ז (שכבר ידוע) כתב "זה המלך המשיח" (ה"א הידיעה (מלפני זה)).
. ברוב הכת"י הנ"ל נעתק גם המשך הכתוב
. ובדפוסים שלפנינו גם ב"וקם שבט מישראל" כתב "זה מלך המשיח", ורק בב' ענינים האחרונים כתב "זה המלך המשיח". ובב' כת"י (אוקספורד 591. שטוקהולם – הובאו ברמב"ם הנ"ל הערה 3) בכל הלכה זו "זה מלך". ולאידך, בב' כת"י אחרים שם (אוקספורד 568, אויביו..."15. "לשפוט את הר עשו", ובכת"י (אוקספורד 610) נוסף גם "והיתה גו'".
610. גם באשורנו ולא קרוב כתב "זה המלך המשיח".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.