260

הבאר", הרי בני ישראל כבר לא נזקקו לבאר, כי כבר היו קרובים לירדן⁶⁶; וכך גם לגבי המן, כבר פירש רש"י⁶⁷, שלמרות ש"כשמת משה בז' אדר פסק המן מלירד (בכל זאת היה להם מן גם אחר כך) ונסתפקו ממן שלקטו בו ביום עד שהקריבו העומר בששה עשר בניסן".

ח. פעולותיהם של נשיאי הדור נמשכות גם לאחר פטירתם

מכך יש ללמוד בקשר לנשיאי ישראל בכל דור ודור, שאם לאחר הסתלקותם, כאשר בעיני בשר אין רואים את השפעתם באופן גלוי (בדומה למן לאחר מות משה, שבמבט על העולם נראה היה שפסק מלירד) – הרי כאן קיים הכלל המפורסם, ש"לא יפרדו מעל צאן מרעיתם"⁶⁸;

וזאת לא רק מפני ש"אף כאן עומד ומשמש (ממרום)"⁶⁹ – שאת זאת אין לראות בעיני בשר – אלא גם מפני שפעולות וענינים אלו, שהם הקימו עבור ישראל בהיותם בחיים בעולם הזה, הם פעולה נמשכת – ממשיכים "לקבל" זאת גם לאחר הסתלקותם.

ט. הקשר בין זאת לבין חג הגאולה י"ב־י"ג תמוז

זהו הקשר המיוחד שבין ענין זה לבין חג הגאולה של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, י"ב־י"ג תמוז, החל בשנים רבות בימי השבוע של פ' חוקת (שמיני מתברכין⁷⁰) – שהרי ענין זה מתגלה באופן בולט בגאולת הרבי:

רואים במוחש, שהנצחון והגאולה של י"ב־י"ג תמוז בימים ההם, שגרמה לכך שאפילו במדינה ההיא תתקיים החזקת התורה והפצת היהדות – היא פעולה נמשכת עד היום הזה, דבר זה כבר הביא להקמת שלושה דורות של יהודים שומרים תורה ומצוות במדינה ההיא, שעל כך קובעת התורה ש"לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך... מעתה ועד עולם"⁷¹.

יתר־על־כן: רואים, שאפילו כאלה שהיו כבר מספר דורות מנותקים ר"ל מתורה ויהדות – עקב המצב החמור והתנאים האיומים במדינה ההיא – גם אלו ממשיכים "לקבל" מפעולת הגאולה עד היום הזה, וזה מעורר אותם עכשיו לתשובה, והם שבים לחיים של תורה ויהדות.

ובאמצעות עשייה כדבעי של הפעולות של חג הגאולה⁷², חיזוק