254
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ובעניננו, כיון שעד למות אהרן (ב"קיץ שעבר עליו") הגנו העננים על בני ישראל מפני חום השמש, הרי לא "נתחמם... גוף הבריות בחום הקיץ שעבר עליו" – וכיוון שמחמשה עשר באב ואילך אין זריחת השמש בעצמה גדולה כל־כך, לא הזדקקו בני ישראל לענני הכבוד "לבל יכה בהם שרב ושמש".
כך גם לא היה לבני ישראל צורך כל כך בשאר תפקידי העננים: (א) בכך שענני הכבוד "היו שפים בכסותם ומהגצים..."22, שהרי אם שם היה קורה מקרה של "שמלתך... בלתה מעליך", היו יכולים לקנות בגד חדש באחת מערי אומות העולם שבסביבה23; (ב) כן כבר לא היה הכרח להזדקק לנס שענן יורה להם את דרכם, כיוון שהגיעו כבר לסביבה שבה יש דרכים סלולות וכדומה. (ג) וכן לא היה צורך ב"הורג נחשים ועקרבים" בהיותם קרובים למקומות ישוב24.
למרות שהענן צריך היה לכאורה ליישר את ההרים וכו', וכפי שמסביר רש"י על "הר ההר"25 – "ואף־על־פי שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים, שלושה נשארו בהן... והר נבו לקבורת משה...", שמכך רואים שהענן נלווה אל בני ישראל גם לאחר מות אהרן, כאשר הגיעו להר נבו, ששם הסתלק משה.
את זה ניתן להסביר, אם־כי בדוחק, שישור כל ההרים (חוץ מהר נבו) על־ידי הענן אינו מכריחנו לומר שהענן הלך לפני ישראל כאשר הגיעו לשם, אלא שדבר זה אירע לפני כן, במהלך ג' ימים שהלך לפניהם26, עוד לפני פטירת אהרן, כדי להבטיח את טובתם בעתיד.
לפי זה יובן הסדר שבו מונה רש"י את ההרים שלא יושרו: "הר סיני .. והר נבו .. והר ההר", בעוד אשר לפי סדר המאורעות היה צריך "הר נבו" להיכתב לאחר "הר ההר" –
אלא שבהתאם לאמור לעיל אפשר להסביר שבהקדמתו את הר נבו לפני הר ההר רומז רש"י לכך, שהשארת הר נבו לא מיושר לקבורת משה לא נעשתה על־ידי הענן בזמן מאוחר יותר – כאשר הגיעו לשם בני ישראל – אלא באותו זמן שבו השאיר את הר ההר לקבורת אהרן.
ג. ההכרח לומר שהעננים ליוו את בנ"י גם לאחר מות אהרן
קיים, הכרח לומר שהעננים המשיכו ללוות את בני ישראל לאחר מות אהרן שכן:
(א) ב"לנחותם הדרך" אין הכוונה,
הערות
- 22. ואף שזה נאמר במשנה תורה לאחרי מיתת אהרן – הרי משה סיפר אז מה שהי' במשך שהותם במדבר.
- 23. ראה יומא עה, ב.
- 24. להעיר ממש"נ (עקב ח, טו. וראה דברים א, יט וברש"י) "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב" – והרי כבר יצאו מ"מדבר הגדול והנורא".
- 25. פרשתנו כ, כב.
- 26. פרש"י בהעלותך י, לה.
רש"י על במדבר י׳:ל״ה - הטקסט מספריא
ויהי בנסע הארן. עָשָֹה לוֹ סִימָנִיּוֹת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו לוֹמַר שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין פֻּרְעָנוּת לְפֻרְעָנוּת וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (שבת קט"ו):
קומה ה'. לְפִי שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵיהֶם מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר עֲמֹד וְהַמְתֵּן לָנוּ וְאַל תִּתְרַחֵק יוֹתֵר. תַּנְחוּמָא בְּוַיַּקְהֵל:
ויפצו איביך. הַמְכֻנָּסִין:
וינסו משנאיך. אֵלּוּ הָרוֹדְפִים:
משנאיך. אֵלּוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאל, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ" (תהלים פ"ג), וּמִי הֵם? "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד":
ויהי בנסע הארן AND IT CAME TO PASS WHEN THE ARK PROCEEDED [THAT MOSES SAID etc.] — He (the Lord; cf. Shabbat 115a) made for it (for this section) dividing marks (inverted “Nuns”), in front and behind it, in order to indicate that this is not its proper place (it would more fittingly find a place in the section dealing with the march of the people in chapter Numbers II. after v. 17). But why, then, is it written here? In order to make a break between the narrative of one punishment and that of another punishment etc., as is stated in the Talmudic chapter commencing with כל כתבי (Shabbat 115b, cf. Sifrei Bamidbar 84:1).
‘קומה ה RISE UP O LORD — Because it (the Ark) was in front of them a distance of three days’ march, Moses exclaimed, “Stay and wait for us, and do not travel further away from us; this is to be found in Tanchuma 2:10:7 on Sedra ויקהל.
ויפצו איביך [RISE UP, O LORD] AND LET THINE ENEMIES BE SCATTERED — i.e. those who massed for battle.
וינסו משנאיך AND LET THOSE THAT HATE THEE FLEE BEFORE THEE, — this refers to the pursuing enemies (those actually engaged in battle) (Sifrei Bamidbar 84:3).
משנאיך THOSE THAT HATE THEE — These are those who hate Israel, because whoever hates Israel, hates “Him who spoke and the world came into existence”, as it is said, (Psalms 83:3, 4) “[For lo, thine enemies are in an uproar] and they that hate Thee have lifted up the head” — and who are these that hate Thee? The next verse states this (v. 4): “They who have taken crafty counsel against thy people” (Sifrei Bamidbar 84:4).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.