236
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"פנימיות אבא66 הוא פנימיות עתיק ממש" (=מקור החכמה הוא בדרגה הנעלית ביותר של ה"כתר" של כביכול עצמותו יתברך), ואחד ההסברים לכך הוא67: בדרך כלל הקשר בין דרגה גבוהה לנמוכה הוא באופן של משפיע ומקבל. וכיון שהקשר הוא באופן של ירידה, מובן, שעוברת הארה בלבד, כהשפעת שכלו של הרב לתלמיד68. לא כך הוא האופן שבו מושפע "פנימיות אבא" מ"פנימיות עתיק", שעל כך נאמר, ש"פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק" – המהות האמיתית של "פנימיות עתיק".
מכך מובנים דברי ה' אל משה "לך אני מגלה טעם פרה" – למשה נתגלתה "פנימיות אבא" – רצון ה' האמיתי – ענין ה"חוקה"69, כי זו היתה דרגת משה, וה' גילה לו את מהות דרגתו באמת70.
י. ההיטהרות מטומאת מת נעשית שעל־ידי השפעה של עצם האלקות
זהו הסבר גם לכך שה"חוקה" שנתגלתה למשה קשורה דוקא להיטהרות מטומאת מת:
כאשר ההשפעה היא באופן של משפיע ומקבל, והיא נעשית בדרך של ירידה, מגיעה רק ההארה ולפיכך יש בין הדברים קשר רק בעת ההשפעה ולא מאוחר יותר, כי המקבל נשאר עדיין מציאות נבדלת מן המשפיע.
לעומת זאת, כאשר אין ההשפעה באופן של ירידה והארה בלבד, אלא השפעה של עצם המהות ממש, כבפנימיות אבא – אז אין לומר שההשפעה היא רק כאשר יש קשר, ומציאות "המקבל" נשארת מובדלת. מקום שמשפיעה העצמיות ממש, נעשה הכל למהות של עצם האלקות.
כך מובן כיצד תיתכן היטהרות מטומאת מת, למרות שבגלוי אין הגוף קשור לכח האלקי של הנשמה והתורה והמצוות – כי בפנימיות הענין, הרי הגוף עצמו הוא מהות אמיתית של אלקות.
בזמן הזה אין הדבר מאיר בגלוי, כי עתה השפעת עצמיות האלקות אינה גלויה, ולכן מתאפשרת טומאת מת, וההיטהרות ממנה היא חוקה, אך לעתיד לבוא, כאשר ההשפעה מעצמיות האלקות תהיה גלויה, יהיה
הערות
- 66. בתו"א בשלח סו, ב לגבי משה.
- 67. ראה המשך תרס"ו ע' צה ואילך.
- 68. ראה גם ד"ה תקעו תרצ"ו פ"ב (נדפס בסה"מ ה'תשי"א).
- 69. ראה המשך תרס"ו שם (ס"ע צו ואילך), דבחי' רצה"ע שלמעלה מהטעם הוא בחי' פנימיות אבא פנימיות עתיק.
- 70. ועפ"ז מובן גם מ"ש לך אני מגלה, דפשוטו דמקודם לזה לא ידע (ובפרט ע"פ קה"ר שם), כי מתחילה לא הגיע לבחי' פנימיות אבא פנימיות עתיק (ראה ד"ה אלה הדברים תרע"ג (נעתק בלקו"ש שם ע' 248) שזהו שביקש הראני נא את כבודך), ורק בעת הסתלקותו זכה לשעה"נ (לקו"ת להאריז"ל וס' הליקוטים ואתחנן ג, כו), ראה סה"מ ה'ש"ת שם. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

