199

אין כאן סילוק ההשגחה, אלא "והסתרתי פני" – הסתרה על ההשגחה הפנימית, עד כדי כך שהאדם עלול לחשוב בטעות שצרותיו באות בדרך של "מצאוני", לפני "מנהג העולם"²⁸ או "נקרה נקרית"²⁸, אבל למעשה קיימת השגחה עליונה גם כאן על כל פרט ופרט.

ו. "אלקי הרוחות לכל בשר" – השגחה פרטית גם על רשעים

לפי האמור לעיל מובן הקשר שבין ההקדמה "אלקי הרוחות לכל בשר" לבין הטענה האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף":

כאמור (בסעיף א') כוללות המילים "כל בשר" גם לא־יהודים, כפי שמסביר הרוגוטשובי²⁹ את הפסוק⁵ "אני ה' אלקי כל בשר", (מיוסד על הציטוט שלעיל מן התלמוד הירושלמי⁴) – "ר"ל השגחה פרטית גם בבני־נח";

וזהו יסוד טענתם של משה ואהרן, שהקדוש־ברוך־הוא צריך להשגיח באופן פרטי ולהבחין בין אלו ש"סרחה עליו" לבין ה"חוטא" – למרות שכולם כלולים בסוג של "סכלים" ו"רשעים", שהרי הקדוש־ברוך־הוא הוא "יודע מחשבות" גם של בני־נח, וגם עליהם חלה השגחה פרטית (גם אם אין אצלם דביקות השכל באלקות³⁰), ובודאי הוא "יודע מחשבות" ומשגיח באופן פרטי על כל יהודי, ואפילו כאלו שבגלוי התנתקו ר"ל מאלקות.

ז. גם ההשגחה על יהודי חוטא היא פנימית

למרות, שכאשר יהודי אינו עושה רצונו של מקום, הרי ההשגחה עליו דומה להשגחה על אומות־העולם, השגחה חיצונית, המכוסה בלבוש טבעי, בכל־זאת ישנו הבדל מהותי בין דרך ה"התלבשות" של ההשגחה על יהודים, לבין, להבדיל, של ההשגחה על אומות־העולם:

חיותם של אומות־העולם נובעת מבחינת חיצוניות, שם אלקים (בגימטריא – הטבע), ולכן הם מסורים בעיקר לדרכי הטבע, ולפיכך ההשגחה עליהם היא מלכתחילה רק על־ידי שם אלקים, בדרגת האלקות המלובשת בדרכי הטבע³¹.

ואילו ההשגחה הפרטית על היהודים,