161

שיחה ג

שלח

א. בפירוש רש"י - גם ענינים מופלאים

כבר הוסבר פעמים רבות¹, שפירוש רש"י על התורה בא לפרש את פשוטו של מקרא, כפי שרש"י עצמו מדגיש מספר פעמים, ומיד בפרשה הראשונה²: "ואני לא באתי אלא לפשוטו" –

אבל יחד עם זאת הוא מכיל גם "ענינים מופלאים"³ משאר חלקי התורה, ואף "רזין דאורייתא", כידוע⁴ מאמרו של אדמו"ר הזקן, ש"פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה".

אך כדי להגיע עד ל"ענינים המופלאים" ול"יינה של תורה" שבפירוש רש"י, מוכרחים תחילה ללמוד ולהבין את הפירוש הפשוט, כי גם את הענינים המופלאים ואת יינה של תורה הכניס רש"י בפירושו לפי "פשוטו של מקרא".

גם בפרשתנו ישנו פירוש של רש"י המכיל ענינים מופלאים בדרך ההלכה, וגם יינה של תורה, אבל תחילה צריך להסביר את משמעותו הפשוטה של פירוש רש"י זה.

ב. דברי רש"י על "אל תמרודו"

בהמשך הפסוקים בפרשתנו, כאשר מסופר על דברי יהושע וכלב אל כל עדת בני ישראל לגבי הכניסה לארץ ישראל, נאמר בתורה⁵ "אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צילם...". רש"י מצטט מן הפסוק את המילים "אל תמרדו", ומפרש: "ושוב ואתם אל תיראו".

מפרשי רש"י אומרים על כך⁶: רש"י מתכוון לומר, שהמשך הפסוק "ואתם אל תיראו..." איננו דבר נפרד, אלא "אל תיראו" היא תוצאה של "אל תמרדו". שאם "בה' אל תמרדו", אז יהיה "שוב" – ואתם אל תיראו⁷.

ההכרח של רש"י להסביר כך הוא⁸ בגלל שינוי הסדר: לגבי "אל תמרדו" כתוב תחילה (במי –) "בה'", ולגבי "לא תיראו" כתוב מאוחר יותר (ממי –) "את