141

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב) לשם מה מוסיף רש"י את המילים "שדברה באחיה" – לצורך הענין כאן חשוב רק שלקתה על עסקי דיבה, ומהי החשיבות בפירוט על מי דיברה 5?

ג) מדוע מאריך רש"י בלשונו "ורשעים הללו ראו..." ואינו אומר בקיצור "והם ראו ולא לקחו מוסר" 6, והרי ידוע שמדובר על המרגלים?

ד) מדוע הוא אומר "ראו ולא לקחו מוסר", ולא "ראו מוסר ולא שמרו", כנאמר במקום אחר בתורה 7?

ה) מדוע מצטט רש"י ב"דיבור המתחיל" (בכותרת) גם את המילים "לך אנשים", והרי די היה בציטוט המילה "שלח", כשם שבתחילת פרשת בהעלותך, כאשר מסביר רש"י את סמיכות הפרשיות ("למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים"), הוא מצטט רק את המילה "בהעלותך" (ולא "בהעלותך את הנרות")?

ג. מהי חומרת חטא המרגלים

כדי להבין זאת יש להקדים את שאלתו של רמב"ן 8: מדוע חמור כל־כך חטא המרגלים, והרי שליחותם היתה לברר "את 9 הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא... ומה הערים...", אם־כן "מה פשעם ומה חטאתם" 10 בספרם את האמת 11 שהם ראו ש"עז העם .. והערים בצורות גדולות" 12 וכדומה?

אין לענות על כך, שחטאם היה באומרם "ארץ אוכלת יושביה" 13, או בהוסיפם לדבריהם גם מסקנה 14, ש"לא נוכל לעלות .. כי חזק הוא ממנו" 15, כי, כדברי רמב"ן 16, כבר לפני אומרם דברים אלו התערב כלב "ויהס17 כלב את העם...", ומכך מובן שגם דבריהם הקודמים "אפס כי עז העם... והערים..." לא היו כראוי18.

הערות

  1. 5. לשון זה איתא גם בבמדב"ר שם. אבל ברש"י (שכותב לפנ"ז "על עסקי דיבה") הוא כפל לשון, משא"כ בבמדב"ר שם שלא נאמר "עסקי דיבה".
  2. 6. ראה לקמן סעיף ח־ט ביאור דיוק לשון רש"י "ראו ולא לקחו מוסר" (ולא – ראו "וחטאו").
  3. 7. דברים יא, ב.
  4. 8. (ריש פרשתנו) – שהיא קושיא ע"ד הפשט.
  5. 9. פרשתנו יג, יח ואילך.
  6. 10. לשון הרמב"ן שם.
  7. 11. ראה רמב"ן שם דגם משה רבינו "הפליג להם בחוזק העם ובמבצר עריהם וכח הענקים יתר מאד ממה שאמרו המרגלים", ע"ש. וצ"ע בפרש"י (יג, כז) "כל דבר שקר כו'" (ובפרט שמשנה בזה מלשון הש"ס (סוטה לה, א) והמדרש (תנחומא פרשתנו ט. במדב"ר שם, יז)). ולהעיר שרש"י (שם, לג) מפרש "וכן היינו בעיניהם – שמענו אומרים כו'", ולא כהמ"ד (סוטה שם) ד"שקרי הוו". אבל ראה רש"י שם (ד"ה ה"ג) "ולא היו שקרנים בזאת". וראה חדא"ג מהרש"א שם. ברמב"ן לקמן (יג, לב) שאח"כ הוציאו דבה בשקר, ע"ש – אבל לרש"י דבה הוא רק "חינוך דברים כו'", כנ"ל ס"ב והערה 4. ראה אבי עזר על הראב"ע שם.
  8. 12. שם, כח.
  9. 13. שם, לב.
  10. 14. כתי' הרא"ם שם (יג, ב).
  11. 15. שם, לא.
  12. 16. שם. וראה גם גו"א וצידה לדרך שם (יג, ב).
  13. 17. שם, ל.
  14. 18. ובפרט שבמשנה תורה (דברים א, כה) נאמר רק "אחינו המסו .. לאמר עם גדול גו' ערים גדולות גו' וגם בני הענקים גו'", ולא נזכר כלל אמירתם "לא נוכל לעלות" או ארץ אוכלת יושבי'" וכיו"ב. ומ"ש ברא"ם הנ"ל "הכתוב קצר בענין" – דוחק גדול לומר שהכתוב קיצר והשמיט העיקר – מה שהי' חטאם, והביא רק "עם גדול גו'" שבזה מילאו שליחותם (כי הגידו מה שראו) ולא חטאו. ולהעיר ממטות (לב, ח־ט) כה עשו אבותיכם .. ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ח ע' 141

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.