ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ה

89

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בפרשת משפטים⁴², ש"כל תרי"ג מצוות בכלל עשרת הדברות הן".

וכיוון ש"כף אחת..." הוא רמז לתורה כפי ש"נתנה מידו של הקדוש־ברוך־הוא", לכן היא נכללת בסוג הראשון, של הענינים הקשורים לדומם, מפני שהתורה והמצוות הופכים חפץ ל"חפץ של מצוה" רק כאשר היהודי מקבל את התורה והמצוות ומבצען למעשה.

התורה והמצוות מצד עצמן – "שעשועיו של הקב"ה"⁴³ – וכפי שניתנו מידו של הקב"ה, אינן משרות קדושה לעתיד בעולם.

כפי שבן־החמש כבר למד, שירידת השכינה על הר סיני לא קבעה בו קדושה לעתיד, ו"במשוך היובל", כשנסתלקה השכינה, "רשאין לעלות" בהר⁴⁴.

[אך בכל־זאת, כיוון שבשעת מתן תורה הושרתה קדושה על ההר, אשר לכן "הנוגע בהר מות יומת",⁴⁵ לפיכך היתה ה"כף" מזהב⁴⁶, כלי יקר, ככלי הכסף הקודמים ואף יותר מכך, כדרגה גבוהה יותר של הכנה לקראת ה"חי", שעל־ידי התורה והמצוות יהפכו את הדומם לחי].

ט. ג' המינים – רמז לישראל כפי שהם מאוחדים בתורה

לפי האמור לעיל, שהתורה מצד עצמה אינה נרמזת בסוג החי, יובן פירושו של רש"י ל"אילים עתודים כבשים":

בזה שרש"י מסביר ש"ג' המינים" הם "... וכנגד תורה נביאים וכתובים", אין הוא מתכוון להוסיף רמז שני, כך שמתקבלים ששה מינים, כי, כאמור לעיל, התורה מצד עצמה אינה נרמזת במין החי⁴⁷.

אלא, ג' המינים הם בעיקר כנגד היהודים, כפי שמפרט רש"י לפני כן, אך זאת דוקא כאשר הם מאוחדים עם שלושת חלקי התורה, כך שיש כאן רק שלושה דברים⁴⁸.

הערות

42. שם.
43. לשון רש"י – תשא לב, טז.
44. יתרו יט, יג וברש"י.
45. יתרו שם, יב.
46. ראה רש"י פרשתנו (שם, פו. וראה רש"י שם, יד) "היא של זהב". – וע"פ המבואר בפנים יומתק מה שהעתיק בהדבור המתחיל גם תיבת "עשרה", ובפרט ע"פ פרש"י הנ"ל ד"משקלה עשרה שקלים של כסף (ולא זהב) – כי עשה"ד נרמזות בזהב (ראה רש"י ח"ש כד, כב. גו"א סוף פרשתנו).
47. ועפ"ז יומתק ג"כ מה שלא פרש"י ד"ולזבח השלמים בקר שנים" קאי על "תורה שבכתב ותורה שבע"פ" (כבבמדב"ר פי"ד, יו"ד. וראה שם פי"ג, טז).
48. ועד"ז יש לתרץ מ"ש רש"י (ר"פ בראשית) "בראשית ... בשביל התורה שנקראת ראשית.. ובשביל ישראל שנקראו ראשית" – דלכאורה צ"ע: הרי בקרא נאמר ראשית ל' יחיד, "ראשית" אחת*
. בזהר (ח"א ז, ב. תקו"ז תיקון א' וה' בתחלתם. ועוד) ד"בראשית" נוטריקון ב' ראשית – אבל ברש"י לא נרמז זה. ובפשטות, כוונת רש"י היא שה"ב" דבראשית פירושו "בשביל" (ראה רא"ם שם). ולהעיר, שגם לפי' הזהר, הרי ממשיך שם: תרין – כי הכוונה לבנ"י כמו"ש מתאחדים בתורה (וראה משכיל לדוד שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.