85

נביאים וכתובים", ותמוה: כיצד יכולים שלשה מינים לרמוז לשישה דברים?

ד. לשם מה רמז מיוחד על "חמש חומשין... ורמז מיוחד על עשרת

הדברות"?

לאחר שמסביר רש"י את הרמז של "ג' מינים", אילים עתודים וכבשים, הוא מסביר את הסיבה לכך שהביאו דוקא "חמשה" מכל מין: שלש חמשיות כנגד חמשה חומשין וחמש הדברות הכתובין על לוח אחד וחמש הכתובין על השני.

יש להבין:

א) הרמז של "שלש חמשיות" אינו קשור כלל לכל ה"ג' מינים" הנזכרים, אשר רק אחד מהם – "תורה" – מחולק ל"חמשה" – חומשין.

כלומר, בהבאת קרבנות אלו במספר של "חמש" רמוז ענין נוסף, הקשור למספר "חמש", ואין מובן: לשם מה יש צורך ברמז נפרד לפרט של "חמש חומשין...", בנוסף לרמז על כללות ה"תורה" ב"ג' מינים"?

ב) רש"י מסביר על "שלש חמשיות", תחילה "חמשה חומשין" ורק אחר־כך "חמש הדברות..."¹³. מכך מובן, שב"חמש הדברות..." אין הוא מתכוון לעשרת הדברות החרותות על לוחות האבנים, אלא לכתובות בחומש כחלק של חמשה חומשין, תורה שבכתב¹⁴, שהרי הלוחות ניתנו לפני "חמשה חומשין", ורש"י היה צריך למנות את שתי ה"חמשיות" של עשרת הדברות לפני "חמשה חומשין"¹⁵.

[אין זה סותר את דברי רש"י על "חמש הדברות הכתובין על לוח אחד וחמש הכתובין על השני", מפני שחלוקת עשרת הדברות לשני לוחות איננה רק בכתיבתן הגשמית על שני לוחות נפרדים, אלא חלוקה בתוכן¹⁶:

חמשת הדברות הראשונים הם בעיקר מצוות עשה (כי "לא... על פני" ו"לא תשא את שם הוי' אלקיך..." הם סעיפים של "אנכי הוי' אלקיך"¹⁷), וחמשת האחרים הם מצוות לא תעשה¹⁸. אפשרות נוספת: הראשונים הם בעיקר בין אדם למקום (גם כיבוד אב ואם קשור ל"בין אדם למקום" – שלשה שותפין¹⁹, כמאמר