66
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שמואל אז בעולם, אין בכחו של נדר חנה להפוך את שמואל לנזיר, כי ההלכה39 קובעת ש"האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדירה את בנה בנזיר".
אם נאמר שגם אלקנה נדר נדר, ולאחר הולדת שמואל40, כיצד ייתכן שהתורה מספרת על נדר חנה, שלא הפך את שמואל לנזיר, ומשמיטה את העיקר, את נדר אלקנה?
כן לא ייתכן לומר41 שלאחר שנדרה חנה, "קיים" בעלה, אלקנה, את נדרה42, ונתן לו תוקף, כי אז נשארת השאלה, שהרי שמואל לא היה עדיין בעולם43? ואף אילו כבר היה שמואל בעולם, אין מובן44: כאשר בעל "מקיים" את נדר אשתו הוא נותן תוקף לנדר זה, הוא מחייב את הנודר – אשתו – לקיים את הנדר45, אך כיצד ייתכן שהסכמה זו תגרום לדבר חדש (הדרת הבן) שאיננו קיים בנדר האשה – אין האשה מדירה את בנה?
ו. כיצד נהיה שמשון לנזיר?
בדומה לכך ניתן לשאול לגבי שמשון: הרמב"ם21 אומר "שמשון לא
הערות
- 39. נזיר כח, ב.
- 40. לכאורה כצ"ל בכוונת הרד"ק.
- 41. וכפי' הכלי יקר – הובא בצוארי שלל להחיד"א (בהפטורת יום א' דר"ה). אהבת יהונתן (בהפטורת יום א' דר"ה).
- 42. אבל צ"ע לאיזה צורך הוא שהרי בלא"ה אינו יכול להפר אלא נדרי ענוי נפש או דברים שבינו לבינה (נדרים עט, א־ב. רמב"ם הל' נדרים פי"ב ה"א). ולהעיר מאהבת יהונתן שם.
- 43. כקושיית האברבנאל שם. באברבנאל שם תירץ שחנה ביארה זה באמרה שבעבורי ובסיבתי לבד נולד הנער (ולא מצד אלקנה כלל), א"כ יש יכולת בידי להדירו (וראה גם שו"ת חת"ס חו"מ סי' ט'. וראה אהבת יהונתן בהפטורת פרשתנו לגבי שמשון). וצ"ע מקור גדר זה בהלכה.
- 44. וראה גם צוארי שלל שם.
- 45. בצוארי שלל שם מביא בשם הר"י חאגיז (בעץ החיים סוף נזיר) דאלקנה הסכים בפה מלא והדירו בנזיר וכה אמר עשי הטוב בעיניך כו' (ועד"ז פי' בשושנים לדוד סוף נזיר. וכ"ה בספורנו פרשתנו ו, ח) – אבל אינו מובן: הרי הסכמת אלקנה לנדר חנה "ומורה גו'" רק נרמזת בקרא "עשי הטוב בעיניך גו'", כי פשטות הכתוב שם "וישב שם עד עולם" לא איירי בנזירות (אבל ראה רד"ק שם הובא לעיל הערה 38). וא"כ צ"ע – ובל' הרד"ק – "האיך הניח הפסוק לספור עיקר הנדר כו'"? ועכצ"ל, שנדר חנה לחוד – המפורש בקרא – הוא שגרם נזירות שמואל.
- 21.
- . אבל ראה רמב"ם הל' מכירה פכ"ב הט"ו דגם בל' "יהי' הקדש .. הרי זה חייב לקיים דברו". וראה טושו"ע חו"מ סי' רי"ב ס"ז ואילך. לח"מ הל' ערכין שם. סמ"ע (סקכ"ב), ש"ך (סק"ז) וט"ז בשו"ע שם.
הטקסט של רמב"ם הלכות נדרים יב א אינו זמין בספריא.
ספורנו על במדבר ו׳:ח׳ - הטקסט מספריא
קָדוֹשׁ הוּא לַה׳. יִזְכֶּה לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים וְלִהְיוֹת מוּכָן לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת כָּרָאוּי לִקְדוֹשֵׁי הַדּוֹר. וּלְזֶה נִרְאֶה שֶׁכִּוֵּן אֶלְקָנָה בְּאָמְרוֹ ״אַךְ יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ״ (שמואל א א:כג), כְּלוֹמַר אֲנִי מַסְכִּים לְהַדִּירוֹ בְּנָזִיר וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ דָּבָר אַחֵר בְּעַד הַיֶּלֶד זוּלָתִי שֶׁיָּקֵם אֶת דְּבָרוֹ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ לַה׳.
משנה תורה, הלכות מכירה כ״ב:ט״ו - הטקסט מספריא
דין ההקדש ודין העניים ודין הנדרים אינו כדין ההדיוט בקנייתו שאילו אמר אדם כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש לבדק הבית או יהיה אסור עלי או אתננו לצדקה אע"פ שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם הרי זה חייב לקיים דברו שנאמר ככל היוצא מפיו יעשה.
שולחן ערוך, חושן משפט רי״ב:ז׳ - הטקסט מספריא
דִּין הַהֶקְדֵּשׁ וְדִין הָעֲנִיִּים וְדִין הַנְּדָרִים אֵינוֹ כְּדִין הַהֶדְיוֹט בִּקְנִיָּתוֹ. שֶׁאִלּוּ אָמַר אָדָם: כָּל מַה שֶּׁתֵּלֵד בְּהֶמְתִּי יִהְיֶה הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת, אוֹ: יִהְיֶה אָסוּר עָלַי, אוֹ: אֶתְּנֶנּוּ לִצְדָקָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְקַדֵּשׁ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְקַיֵּם דְּבָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (בַּמִּדְבָּר ל, ב) ; וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן, אִם צִוָּה אָדָם כְּשֶׁהוּא שְׁכִיב מְרַע וְאָמַר: כָּל מַה שֶּׁיּוֹצִיא אִילָן זֶה לַעֲנִיִּים, אוֹ: כָּל שְׂכַר בַּיִת זֶה לַעֲנִיִּים, זָכוּ בָּהֶם הָעֲנִיִּים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא קָנוּ הַהֶקְדֵּשׁ וְלֹא הַצְּדָקָה כְּלוּם, דְּאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, וּמִמֵּילָא דְבָרָיו בְּטֵלִים. אֲבָל אִם אָמַר: כְּשֶׁתֵּלֵד בְּהֶמְתִּי, אוֹ: יוֹצִיא אִילָן זֶה פֵּרוֹת, וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, אֶתְּנֶנּוּ לְהֶקְדֵּשׁ אוֹ לַעֲנִיִּים, חַיָּב לְקַיֵּם דְּבָרָיו מִטַּעַם נֶדֶר (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְדַוְקָא אִם הַנּוֹדֵר קַיָּם; אֲבָל אִם כְּבָר מֵת, אֵינוֹ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ כָּאן שֶׁיְּקַּיֵם נִדְרוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת) וּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה הִיא עִקָר, וְכֵן רָאוּי לְהוֹרוֹת וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רנ"ב סָעִיף ב' וְאִם נִשְׁבַּע לְקַיֵּם הַמִּקָח, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ר"ט סָעִיף ד'
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לח ‹ נשא ‹ שיחה ב ‹ 32 לקו"ש חי"ח ע' 66
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש כרך יד ה'רפד נדרים עט, א
- אגרות קודש כרך טו ה'תשמא נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א מאותו ספר נזיר כח, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז נזיר כח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה נזיר כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לד דין הנחת הפרשיות בתפילין ט נזיר כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמג דין קטן בשבת ב נזיר כח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמג דין קטן בשבת נזיר כח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לד דין הנחת הפרשיות בתפילין נזיר כח, ב