49

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

חמשים שנה"45; והעובדה שגם בני מררי נמנו "מבן שלשים גו'" היה כדי לדעת כמה יש בהם המסוגלים לשאת בכתף – עבודת משא (וכנ"ל שגם אצלם היה משא בכתף).

ח. העבודה היתירה של בני גרשון ביחס לבני מררי

אמנם צריך להבין: גם לבני גרשון היו עגלות למשאם46 – ואם כן במה שונים הם מבני מררי (שגם להם היה משא בכתף כנ"ל), שאצלם נאמר "זאת עבודת משפחות הגרשוני גו' ולמשא", שאצלם ה"משא" (לשאת בכתף) היה עבודה?

והביאור בזה: לכאורה מובן, שהעבודות של גרשון ומררי בהקמת ופירוק המשכן נעשו על הסדר:

קודם פירקו בני גרשון את חלק המשכן השייך לתפקידם – קלעי החצר, היריעות וכו' (המכסים ותלויים על הקרשים ועמודים) – ומיד העמיסו אותם על העגלות47 שלהם, ורק אחר כך48 החלו בני מררי בעבודתם – לפרק את עמודי החצר, קרשי המשכן וכו' והעמיסו אותם על העגלות

[וכמו כן בהקמת המשכן: קודם הורידו בני מררי את הקרשים עמודים וכו' מהעגלות שלהם ומיד הציבו אותם, ואחר כך הורידו בני גרשון את היריעות וקלעים וכו' מהעגלות שלהם ותלו אותם על הקרשים והעמודים וכו'].

נמצא, שכאשר בני גרשון הורידו את יריעות המשכן (ואת קלעי החצר מהעמודים) עמדו עדיין עמודי החצר על מקומם, וממילא היו מוכרחים לשאת את היריעות (בכתף)49 את כל השטח של חצר המשכן עד מחוץ לחצר (שהרי את העגלות לא היה אפשר להכניס בין עמודי החצר50 עד קרוב למשכן) – ולכן נקרא זה אצלם "עבודת משא"51.

לעומת זאת אצל בני מררי51, לא היה כל הכרח שיסחבו בעצמם את הקרשים כו' למרחק גדול, כי היה באפשרותם לקרב את העגלות בסמוך

הערות

  1. 45. להעיר מפרש"י ורע"ב לאבות פ"ה מכ"א ד"ה בן חמשים.
  2. 46. פרשתנו ז, ז.
  3. 47. כי פשוט שלא הניחו היריעות כו' ע"ג הקרקע עד שפרקו בני מררי עמודי החצר כו'.
  4. 48. להעיר מלשון רש"י (בהעלותך י, יז. מברייתא דמלאכת המשכן פי"ג) "בני גרשון ובני מררי פורקין המשכן וטוענין אותו בעגלות".
  5. 49. ראה עד"ז אלשיך ריש פרשתנו.
  6. 50. ראה שבת (צט, א) דרוחב כל עגלה (עם צידי') הי' ה' אמות, ויש "חמש אמות בין עמוד לעמוד" (פרש"י תרומה כז, יד. מברייתא למלאכת המשכן פ"ה) – והרי אמתא באמתא לא על (ע"ד פסחים קט, ב). ובפרט שלפרש"י שם נכלל בהחמש אמות גם עובי העמוד, כמ"ש ברא"ם שם.
  7. 51. ויומתק יותר (החילוק דבני גרשון ובני מררי) עפמ"ש בביאורי מהרא"י לפרש"י בהעלותך (ח, יא) ד"בני גרשון נשאו אותן יריעות וקרשים* (שנראו בבית קה"ק) בכתף כמו שנשאו בני קהת כלים המקודשים כו' אבל הקרשים מתוך כובדם א"א הי' לבני מררי לשאתם בכתף אלא בעגלות".
  8. . ראה שם אפרים לפרש"י שם שקו"ט ע"ד הגירסא הנכונה בפרש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.