415
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
י. הבדל הביטויים "רצה" ו"חפץ"
כעת יובן ההבדל האמור בין הלשון במאמר רז"ל במשנה ובין לשון הכתוב:
בתורה שבכתב – "כפי שאני נכתב"45 – ניכר כל ענין כפי שהוא בשרשו, בפנימיות הכוונה, ובשרש העניינים הכוונה היא "למען צדקו" – של הקדוש־ברוך־הוא. אמנם כפי שהענין יורד ומתגלה ונמשך בתורה שבעל פה – על דרך "אני נקרא"45 – שם בא לידי ביטוי כי "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" כפי שהם כביכול מציאות בפני עצמה, ובדרגא זו נוגע זיכוך הכחות הפרטיים – לזכות את ישראל.
זהו גם ההבדל בין הביטויים "רצה" ו"חפץ": "רצה" מתאר תנועה46, תנועת הרצון, כפי שהיא נמשכת וב"מרוצה" לדבר הנרצה (ולכן נאמרה לשון זו לגבי "לזכות את ישראל"); ו"חפץ" הוא התענוג שברצון47 (ולכן "ה' חפץ למען צדקו").
ההבדל ביניהם יובן במשל מעניינים אלה כפי שהם באדם למטה: רצון – משמעו שהאדם נמשך לדבר שמחוצה לו; שונה הדבר ביחס לענין החפץ והתענוג, בו האדם כשלעצמו מתענג.
ומזה נובע הההבדל, אשר ברצון קיימים חילוקים שונים, בהתאם לעניינים אליהם נמשך ורמת הקשר אליהם. אך בתענוג, בו מתענגת הנפש בעצמותה – אין חילוק מהי סיבת התענוג, כי הקשר של התענוג אינו עם אותו גורם אלא עם הנפש עצמה48.
יא. שתי מדריגות קיימות בכללות התורה והמצוות
שתי מדריגות אלו קיימות בכללות התורה והמצוות49: כפי שהתורה למעלה, במדריגה הנעלית מריבוי
הערות
- 45. ראה פסחים נ, א.
- 46. להעיר משני הפי' "ברצתה לעשות רצון קונה" (תו"א א, סע"ג. ועוד).
- 47. ראה לקו"ת שלח לח, ג. ראה יח, ג. שה"ש כח, ד. ובכ"מ.
- 48. בלקו"ת (במדבר יח ב ואילך) ובדרמ"צ (מב, א ואילך) ובכ"מ, מבואר שבחי' רצון העליון אין בה התחלקות. ולכן הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה כו', אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי, כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון כו', ע"ש בארוכה. ואולי י"ל שזהו כפי שהעונג הוא כבר בבחי' המשכה בהדבר (ע"ש "כמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראי' מלובש בעינים כו'") וחיצוניות הרצון, אבל התענוג כפי שהוא בעצמותו, הרי אין שייך לומר ענין התחלקות וריבוי'. וראה המשך תרס"ו ע' סג ואילך. המשך תער"ב שם. או י"ל לאידך דדוקא מצד פנימיות התענוג כמו שהוא בעצמותו בא ונמשך פרטי התחלקות התענוג (משא"כ מצד הרצון). וע"ד המבואר בכ"מ (ראה תו"ח ד"ה ויהי כל הארץ פכ"ז ואילך. ד"ה מי מדד תרס"ב ועוד) ענין ההתחלקות וריבוי הבא דוקא מצד אחדות הפשוטה. ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש חי"ט ע' 248) בנוגע לחיות פרטי.
- 49. בהבא לקמן ראה תו"ח מקץ פה, ג. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' 235 ואילך. שה"ש (כרך ב') ע' תשס ואילך. וש"נ.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 3
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. לקו"ש חי"ז ע' 415
- לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ש חי"ז ע' 415
- לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג לקו"ש חי"ז ע' 415
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.