401
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ח
א. מי זקוק לשכר על "תורה לשמה"?
"רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו'" – ומונה לאחר מכן ריבוי "דברים"1 להם זוכה העוסק בתורה לשמה.
ויש להבין: לאיזה סוג יהודים פונה ר' מאיר בהוראתו – שהרי ממה נפשך: אם הוא מדבר אודות יהודי הלומד כבר לשמה, מה נוגע לו שיזכה ל"דברים הרבה"? הוא הרי לומד "לשמה", לשם התורה עצמה, ולא לשם ה"דברים" להם יזכה; ואם מדובר אודות יהודי שעדיין אינו אוחז בלימוד תורה לשמה והכוונה להשפיע עליו שילמד תורה לשמה – הרי מכיוון שילמד כדי לזכות ל"דברים הרבה" שוב לא יהא זה לימוד לשמה?
לכאורה היה אפשר לומר, בדומה לביאור הרמב"ם2 בכך שהתורה מבטיחה טוב גשמי כשכר עבור לימוד התורה וקיום המצוות (אף שלכאורה אינו בערך להוות שכר עבור תורה ומצוות) – שזה על מנת שהיהודי ידע, "שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש כו' שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כו' וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כו'";
ובדומה לכך בענייננו: ר' מאיר מבטיח לעוסק בתורה לשמה, שהוא "זוכה לדברים הרבה" שיסייעו להסיר ממנו את המניעות והבלבולים מלימוד התורה3; וכפי שממשיך תיכף "ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו", שפירושו: לא רק שענייני העולם לא יבלבלוהו, אלא אדרבה – כל העולם "כדאי הוא לו", ענייני העולם יעזרו לו שיוכל לעסוק בתורה מתוך מנוחה ושלוה.
אך ביאור זה אינו מספיק, משום שזה מתרץ רק כמה פרטים4 מהדברים אותם מונה ר' מאיר – אך לגבי פרטים אחרים, הרי אין להם כל שייכות להבהרה אשר "יסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו" מלימוד התורה לשמה.
ב. כל ה"דברים" – קשורים ללימוד תורה לשמה?
בין הדברים אותם מונה ר' מאיר, ישנם כאלה שלכאורה כלל לא מתאים לומר שהינם שכר עבור העוסק בתורה לשמה דווקא. ולדוגמא – אחדים:
(א) "אוהב את המקום אוהב את
הערות
- 1. ראה מדרש שמואל (ועוד), דיש ב' פירושים – האם הדברים שפרט אח"כ הם ה"דברים הרבה" שבתחלת המאמר.
- 2. הל' תשובה רפ"ט.
- 3. נוסף על הסיוע בלימוד התורה גופא – "מגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק".
- 4. כמו "ונותנת לו מלכות וממשלה", "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". ואולי גם "אוהב את הבריות .. משמח את הבריות .. ונהנין ממנו כו'" (ושאר ענינים שבין אדם לחבירו) – שלכן אין הבריות מבלבלים אותו (ואדרבה – מסייעים אותו).
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ז ע' 401
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.