400
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ההבדל בין "גילוי" ל"העלם": ה"צער" שבתורה ומצוות שהיהודי מקבל על עצמו הוא בדבר מסויים גלוי, הנהגה מסויימת וכדומה88, ואילו ב"הפך בה..." החידוש הוא בעיסוק בחלק התורה שהוראותיו "סתומות ולא מפורשות וגלויות ויודועות"89 – השקלא־וטריא שבתורה.
ולכן, למרות שבשני המאמרים מודגש ענין הגרות, בכל זאת במאמר "הפך בה..." נרמז הדבר בשם האומר באופן "נסתר ונעלם", ואילו במאמר "לפום צערא אגרא" – באופן גלוי90.
(משיחות יו"ד, י"ג וט"ו שבט תשל"ט)
הערות
- 88. ועד"ז במאמר בר הי הי בחגיגה (שבהערה 48), שהגם שנקט הדוגמא ד"עובד אלקים" בלימוד התורה, הרי מדגיש לא העסק בחלק הסתום שבתורה כו' כ"א "שונה פרקו מאה (פעמים) ואחד".
- 89. לשון אדמו"ר הזקן באגה"ק סי' כט (קנא, א) – לענין תושב"כ. אבל מובן, שעד"ז הוא גם בתושבע"פ בחלק השקו"ט וכיו"ב דתושבע"פ. וכמובן גם ממה שמסיים באגה"ק שם במעלת השונה הלכות דוקא.
- 90. ועד"ז הוא בהענין דגר דאפשרי בכאו"א, כנ"ל: במאמר לפום צערא אגרא הוא בגילוי, ואפ"ל תמיד בעבודתו דאופן דגר, בהנהגות שקיבל ע"ע באמירת בל"נ, ובפרט כשמזמן לזמן מוסיף ומקבל ע"ע הנהגות והידורים נוספים (להעיר מהנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (ספר המנהגים חב"ד ע' 56). והוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר (לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 91)). משא"כ בהמאמר "הפך בה הפך בה כו'", שהענין דגר שבזה הוא "יותר נסתר ונעלם" כי אינו ניכר בלימוד התורה שלו כ"א רק כשנזכר ע"ד אופן לימודו קודם שנתגייר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.