377

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ה"ריצה" – הזריזות, החיות והשמחה הבלתי מוגבלת בעבודת ה', שהיא "עבודה גדולה"16 – מילתא דחסידותא.

אך גם בכך יש שני אופנים: (א) "הוי... רץ... לעשות רצון אביך שבשמים" – ריצה זו אמורה לגבי כל אחד, ולכן היא מובאת בטור ובשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, כדלעיל. (ב) ההוראה של בן עזאי "הוי רץ למצוה קלה" – שאינה שווה לכל נפש.

ההסבר לכך הוא:

"יהודה בן תימא" אינו מדבר כל כך על הריצה והשמחה בעת עשיית המצוות, אלא על ה"ריצה" בהתמסרות הכללית של היהודי לעבודת ה' בתחילת היום לפני עיסוקו בפרטי העבודה44. בדומה לאמירת מודה אני "מיד כשניעור משנתו",45 שזוהי הוראה כללית46 והתמסרות לקדוש־ברוך־הוא בתחילת היום.

ומשום כך: (א) אין הוא מתבטא "הוי רץ למצוה" אלא – "לעשות רצון אביך שבשמים", שזהו כלל עניני העבודה במשך היום. (ב) דברים אלו נקבעו בתחילת השולחן ערוך כולו, ויותר מכך – אף לפני אמירת מודה אני – כי ההתמסרות לעבודת ה' שאליה מתכוון יהודה בן תימא בהוראתו, היא התמסרות ו"הודאה" כללית אף יותר מ"מודה אני".

וההתעוררות הכללית לעבודת ה' אמורה לגבי כל יהודי, בכל מצב שהוא,

הערות

  1. 16.
  2. 44. אבל רישומו ניכר גם בעבודתו במשך כל היום, שמצד מסירה ונתינה זו הוא רץ בחיות ושמחה כפשוטה* בכל עניני עבודת ה' במשך היום (וראה ב"ח או"ח בתחלתו) – אלא שהריצה היא (לא מצד תוכן הפרטי שבכל מצוה – כהוראת בן עזאי, כדלקמן סעיף יו"ד – כ"א) מצד הנקודה הכללית שבכל מצוה ומצוה – "לעשות רצון אביך שבשמים", ובמילא היא בכל מצוה בשווה. וראה לעיל הערה 7.
  3. 45. שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת ס"א ס"ו. מהד"ק שם ס"ה.
  4. 46. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 274, ובארוכה לקו"ש חכ"א ע' 282 ואילך (ועוד), שזה מרומז גם בשם בעל המאמר – יהודה בן תימא (מלשון הודאה כו'), ע"ש.
  5. . ואולי י"ל דבתור מילתא דחסידותא (ואולי עוד יותר) צריך לרוץ בזה וכבש"ס שם (מא, א) שבעידן דריתחא מענישין ע"ז. עיי"ש. ואולי זהו המקור וזוהי כוונת הרמב"ם הל' ציצית שם: אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית .. אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף כו'. ובטור ושו"ע אדה"ז או"ח רסכ"ד: טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית כו' (ובשו"ע שם, השמיט תיבת "וזריז").
  6. . ועפ"ז כוונת יהודה בן תימא היא גם לריצה כפשוטה ברגלים, וכפשטות לשון הטור "ואמר רץ כצבי כנגד הרגלים שרגליך לטוב ירוצו". וראה ב"ח ופרישה שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.