314

ד) על "ואת מצותי תשמרו" מפרש רש"י: "הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים". לכאורה, זוהי סתירה לדברי רש"י לפני־כן "כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור", שמהם יוצא שב"ואת מצוותי תשמרו" הכוונה היא לקיום המצוות, ולא לפרט באופן לימוד התורה⁴?

ב. גם לימוד תורה נכלל ב"מצותי תשמרו"

ההסבר לכך הוא:

תלמוד תורה הוא אחד מתרי"ג המצוות, ובן־חמש למקרא יודע זאת גם מכך שעל לימוד תורה הוא מברך מידי בקר "אשר קדשנו במצוותיו". לפי זה מובן, שאי אפשר לפרש שב"בחקותי תלכו" הכוונה היא ללימוד התורה, כי זה נכלל במצוות, ונשארת שוב השאלה: "הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו"?

מכך מוכיח רש"י שב"בחקותי תלכו" אין הכוונה ללימוד התורה סתם, אלא לפרט נוסף בלימוד התורה, שאי־אפשר ללמדו מ"מצוותי תשמרו", כי גם בלי פרט זה מקיימים את המצוה של תלמוד תורה, והוא מובא במילה "תלכו", ולא סתם "תשמרו" – לימוד תורה.

באיזה אופן ניתן להוסיף בלימוד התורה, כך שגם בלי תוספת זו אין פגם ב"תשמרו" – בקיום מצות תלמוד תורה? אם בכמות, על־ידי הוספה בזמן לימוד התורה, הרי זהו אותו אופן של קיום כ"תשמרו", כשם שבמצות "והיה לך לאות על ידיך" – בין אם זה זמן קצר ובין אם ארוך זהו אותו "והיה לך". הכרח, אפוא, לומר שב"תלכו"⁵ אין הכוונה לסתם "תשמרו", אלא לתוספת באיכות הקיום של לימוד תורה – עמלים בתורה, דבר שאינו נכלל ב"מצוותי תשמרו", מפני שגם על־ידי לימוד ללא עמל מקיימים את "תשמרו".

ג. הקושי על הסדר בפסוק

אך לפי זה תמוה סדר הענינים בפסוק: אם "מצוותי תשמרו" כולל את קיום מצות תלמוד תורה באופן של