297
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להשמיט11 "אביו" מהנימוק12 שאין זה "דרך ברכה"13, ובפרט שזה נותן אפשרות לטעות שהאב אינו יורש14 – הרי]
בנידון דידן בו אין מדובר על מצב של "נכרתים"15, היה על הפסוק לומר, ותיכף בהתחלה, את הדין שהאב קודם לגאולה?
ב. העבדות לנכרי – תוצאה של ירידה רוחנית
אפשר לבאר זאת בהקדם דברי חז"ל16, שהפרשיות בסדרה זו באות "על הסדר" – הן מראות את סדר הירידה רחמנא ליצלן הנגרם בעקבות אי קיום (ולו "אבקה"17 של) מצות שביעית: קודם גורם הדבר שהוא "מוכר את מטלטליו", ואחר כך הולך מירידה לירידה, עד לתכלית הירידה, רחמנא ליצלן – שהוא מוכר עצמו לנכרי, ויתירה מזו – "לעקר משפחת גר"18, שהכוונה בכך "לעבודת אלילים עצמה19 (להיות לה שמש20)".
ומובן בפשטות, שאין זו רק ירידה בגשמיות – שהוא מוכרח למכור את כל נכסיו כו', עד למכור את עצמו (ועוד יותר) לנכרי – אלא הדבר מצביע על מסלול ההדרדרות ושפל מצבו ברוחניות21.
זאת, משום שמצב בו יהודי ימכור עצמו לנכרי, הוא (א) היפך התורה – משום שאסור להמכר לנכרי22, וכן (ב) מצב שבעקבותיו עלולה להתעורר מחשבה "הואיל ורבי מגלה עריות .. עובד עבודת אלילים .. מחלל שבת אף אני כמותו"23; ועל אחת כמה וכמה
הערות
- 11. משא"כ בב"ב שם שהמדובר ב"אתחולי .. לא מתחלינן".
- 12. ע"ד משנ"ת כמ"פ (לקו"ש ח"ה ע' 281. ח"י ע' 26 ואילך) בנוגע להא שארז"ל (פסחים ג, א. וש"נ) עיקם הכתוב כו' ולא הוציא דבר מגונה מפיו.
- 13. ובפרט שזה גופא שמת בלא בן או בת אינו "דרך ברכה".
- 14. ברמב"ן שם, שהכתוב לא הוצרך להזכיר זה בפירוש "כי במשפטי הירושה כל מנחיל נוחל .. וכיון שאמר הכתוב שהבן יורש את אביו גם האב יורש את הבן ועוד כי הירושה היא בשלשלת הזרע כו' א"כ ונתתם את נחלתו לאחיו משמוש (משמע) נחלה שהאב יורש בקבר וממנו תבא לאחים" (וראה גם אברבנאל שם) – אבל להעיר מראב"ע (שם, יא) "ולדעת הנחלות אם יירש האב .. צריכים אנחנו לקבלה". ולהוסיף שגם אם פשוט שהאב יורש בנו, מ"מ הו"ל לפרטו בכתוב להודיע שבא לאחרי (בן ו)בת (ראה בסוגיא ב"ב שם).
- 15. ועד"ז תירוץ הב' ברמב"ן שם אינו שייך בנדו"ד.
- 16. קידושין כ, א. וש"נ. פרש"י פרשתנו כו, א.
- 17. ראה רש"י ותוס' קידושין שם.
- 18. פרשתנו כה, מז.
- 19. תו"כ (ורש"י) עה"פ. קידושין שם, ריש ע"ב. וש"נ.
- 20. לשון רש"י עה"פ שם. וראה תיב"ע עה"פ. ערכין (ל, ב): זה הנמכר ונעשה משרת לעבודת כוכבים עצמה. ובקידושין שם בתנא דבי ר"י (וכן גרס בשטמ"ק ערכין שם) "ונעשה כומר לעבודת כוכבים", אבל גם זה פי' "לחטוב עצים" (ראה שטמ"ק לרש"י ערכין שם). וראה לקמן סעיף ה' והערה 45.
- 21. כמובן מזה שאינו חוזר בו, שאינו מרגיש ושלא באת לידו הרהור תשובה (ראה קידושין ופרש"י שבהערה 16).
- 22. רמב"ם הל' עבדים פ"א ה"ג. ע"פ תו"כ פרשתנו כה, לט. ספרי ראה טו, יב.
- 23. תו"כ ורש"י פרשתנו כו, א. נת' בארוכה בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 187 ואילך.
רש"י על ויקרא כ״ו:א׳ - הטקסט מספריא
לא תעשו לכם אלילים. כְּנֶגֶד זֶה הַנִּמְכָּר לְגוֹי, שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְרַבִּי מְגַלֶּה עֲרָיוֹת, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ, הוֹאִיל וְרַבִּי עוֹבֵד עָ"זָ, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ, הוֹאִיל וְרַבִּי מְחַלֵּל שַׁבָּת, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ, לְכָךְ נֶאֶמְרוּ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ; וְאַף הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ נֶאֶמְרוּ עַל הַסֵּדֶר: בַּתְּחִלָּה הִזְהִיר עַל הַשְּׁבִיעִית, וְאִם חָמַד מָמוֹן וְנֶחְשַׁד עַל הַשְּׁבִיעִית, סוֹפוֹ לִמְכֹּר מִטַּלְטְלָיו, לְכָךְ סָמַךְ לָהּ וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר — (מַה כְּתִיב בֵּיהּ? אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ — דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד) — לֹא חָזַר בּוֹ, סוֹף מוֹכֵר אֲחֻזָּתוֹ, לֹא חָזַר בּוֹ, סוֹף מוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ, לֹא חָזַר בּוֹ, סוֹף לֹוֶה בְרִבִּית — כָּל אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת קָשׁוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת — לֹא חָזַר בּוֹ, סוֹף מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, לֹא חָזַר בּוֹ, לֹא דַיּוֹ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ לְגוֹי:
ואבן משכית. לְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי" (שמות ל"ג), שֶׁמְּכַסִּין הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים:
להשתחות עליה. אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם, לְפִי שֶׁהִשְׁתַּחֲוָאָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הִיא וְאָסְרָה תוֹרָה לַעֲשׂוֹת כֵּן חוּץ מִן הַמִּקְדָּשׁ (מגילה כ"ב):
לא תעשו לכם אלילם YE SHALL MAKE YOU NO IDOLS This command is repeated here with reference to one who has sold himself as a slave to a non-Jew in order that he should not say "Since my master is a libertine I will be like him; since my master worships idols, I will be like him; since my master desecrates the Sabbath, I will be like hin", on this account have these verses (v. 1 and v. 2) been stated. Indeed all these sections (these of the whole Sedrah) are stated in the sequence in which the incidents to which they refer actually occur. First Scripture warns the people about the seventh year's produce (not to do trade in them). If, however, one is covetous of money and brings himself under the constant suspicion of trading in the seventh-year fruits, he will at some time have to sell his movable property on account of his destitution. It is for this reason that Scripture put in juxtaposition to it (the“And when you make a sale [to your fellow-Jew]” (25:14) “or make a purchase from the hand…,” something that is transferred from hand to hand). If he still does not repent, he will eventually have to sell his inheritance (25:25). If he even then does not repent, he will eventually have to sell his home, and if even then, he does not repent, he will eventually have to borrow money with interest (verses 25:35-38). Now, the later the scenario in this passage, the more severe it is [i.e., first he sells his belongings, then his property, then his home and then even borrowing with interest which is more severe than selling one’s property; (Nachalath Ya’akov) thus, the passage continues accordingly, for] if he still does not repent, he will eventually have to sell himself [to his fellow Jew as a servant] (verses 25:39-46); and [finally,] if he has still not repented, not enough that he had to be sold to his fellow Jew - but he will [be forced to sell himself] even to a non-Jew! (Kiddushin 20a)
ואבן משכית (a kind of mosaic pavement) — The word משכית is an expression denoting “covering”, similar to the verb in (Exodus 33:22) “I will cover thee (ושכותי) with my hand”. Such a mosaic is so called because people cover the ground with a pavement of stones
להשתחות עליה TO PROSTRATE YOURSELVES UPON IT, not even to the Lord, since prostration involves stretching forth of hands and feet (the highest form of adoration) and Scripture forbids doing so outside the Temple (Megillah 22b)
משנה תורה, הלכות עבדים א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
עבד עברי שמכרוהו בית דין אין מוכרין אותו אלא לישראל או לגר צדק וכן המוכר עצמו אינו רשאי למכור עצמו לעכו"ם ואפילו לגר תושב ואם עבר ומכר עצמו אפילו לעכו"ם ואפילו לעבודת כוכבים עצמה ה"ז מכור שנאמר או לעקר משפחת גר לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א מאותו ספר קדושין כ, א
- לקוטי שיחות כרך לב בהר שיחה ב מאותו ספר קידושין כ, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה ב מאותו ספר קדושין כ, ב
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג מאותו ספר שם כ, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג מאותו ספר קידושין כ, א
- לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א מאותו ספר קידושין כ, א
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז מאותו ספר קדושין כ, א
- לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ג מאותו ספר קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג קידושין כ, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל קידושין כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א קידושין כ, א