258

ה. כוונת רש"י להסביר מדוע כתובות המצוות בשנית

ויש לומר, שההסבר לכל זה הוא:

כתיבת הפסוק "ובקוצרכם..." כאן (בפרשת המועדות בכלל, ולא במקום המיוחד למצוות אלו) אינה כלל קושי, לפי פשוטו של מקרא, שהוא דרכו של רש"י בפירושו:

לפי הפשט מופיע פסוק זה כהמשך למצוות הקודמות המוזכרות בפרשה זו בקשר לקצירת התבואה: בתחילה⁴ נאמר "כי תבאו אל הארץ... וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר...". לאחר מכן נאמר הציווי על "מנחה חדשה²¹ המובאת בחג השבועות מן החדש שבחיטים, ובהמשך לכך מזכירה התורה מצוות נוספות הקשורות לקצירת התבואה.

רש"י בפירושו מסביר בעיקר מדוע מזהירה התורה על מצוות לקט ופאה פעם שניה, לאחר הציווי בפרשת קדושים, כפי שמדגיש האבן עזרא: "וטעם להזכיר... פעם שנית", והוא מפרש: "חזר ושנה לעבור עליהם...".

[מסיבה זו מובן מדוע אין רש"י מסביר כאבן־עזרא "הזהיר שלא תשכח מה שצויתיך לעשות...":

בפרשת קדושים נאמר בתורה²² ביחד עם הציווי על פאה ולקט: "וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט", ולכן אם התורה צריכה להזהיר שוב על המצוות הקשורות לעני כדי שלא תשכחנה, היא היתה צריכה²³ לחזור שוב גם על הציווי "כרמך לא תעולל ופרט..."²⁴.

מכך מובן שאין חשש לשכחה של מצוות אלו, כפי שרואים שברוב המצוות אין התורה חוזרת פעם שניה, (ואף לא תמיד כשמגיע זמנן), כדי שלא ישכחו לקיימן.

לכן מסביר רש"י ש"חזר ושנה" כדי "לעבור עליהם בשני לאווין". ואין שאלה מדוע קבעה התורה שעוברים "בשני לאווין" דוקא במצוות אלו ולא באחרות²⁵ – וכפי שמפרש רש"י²⁶ "הרבה²⁷ מצוות בתורה נאמרו ונכפלו... לחייב ולענוש על מנין לאוין שבהם" (ובפשוטו של מקרא אין מקום לשאול מדוע שונות בכך דוקא מצוות אלו מאחרות²⁸)].