203

מורות (לפירוש זה) על אצילות בריאה ויצירה, שכנגדם: חילול השם; כריתות ומיתות בית־דין; ומצוות לא־תעשה⁶⁶.

יב. דווקא "עשיה" קשורה ל"אצילות"

כל הפירושים בענין אחד בתורה שייכים זה לזה⁶⁷ – ומכאן, ששני הפירושים הנ"ל [האם ב"שלשה הן" שולל ר' אלעזר בן עזריה חילול השם (אצילות), או מצות עשה (עשיה)], אף שהם נראים כפירושים סותרים, לאמיתו של דבר יש שייכות ביניהם:

על הפסוק⁶⁸ "ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" נאמר בלקוטי־תורה⁶⁹, שבתיבת "אף" (לשון ריבוי) מרבה הפסוק ענין נוסף ונעלה יותר מ"בראתיו גו'" – בחינת אצילות; והריבוי של "אף" נאמר ב"עשיתיו" דוקא, לפי שהגילוי של אצילות⁷⁰ מגיע על־ידי העבודה בעשיה דוקא.

וזוהי השייכות של שני הפירושים הנ"ל – לפי שדווקא עשיה קשורה עם אצילות.

יג. הקשר בין הפירושים במספר "שלוש"

ויתירה מזה יש לומר: שייכות שני הפירושים היא (לא רק בסוג הרביעי שר' אלעזר בן עזריה שולל – אצילות או עשיה – אלא) גם בשלושת הסוגים שהוא כן מונה; כלומר שלושת הבחינות המורות על כלים (כפירוש אדמו"ר הזקן והבבלי) קשורות עם שלושת הבחינות המרמזות על אורות (כבירושלמי).

הביאור בזה: אודות מספר שלוש־עשרה (מדות הרחמים) מובאים בפרדס⁷¹ שני פירושים: א) עשר – מורה על עשר הספירות דאצילות, ושלוש – על "תלת [=שלושה] ראשי ראשין" שלמעלה מאצילות. ב) עשר – עשר הספירות, שלוש – שלושת העולמות בריאה יצירה עשיה שלמטה מאצילות.

[ושני הפירושים מתאימים לשני הביאורים הנ"ל ב"שלוש" ו"ארבע": עשר הספירות דאצילות נחלקות לארבע בחינות כנ"ל; ואם כן, לפי הפירוש הראשון, שבשלוש הכוונה ל"תלת ראשי ראשין" שלמעלה מאצילות, נמצא, שבחינת "שלוש" נעלית מבחינת "ארבע"; ואילו לפי הפירוש השני בחינת "שלוש" – עולמות בריאה יצירה עשיה – היא למטה מ"ארבע"].