161

הערות

1. 23. עמוס ז, ז.
2. 24. ראה לעיל הערה 2 שכן תרגם אונקלוס תיבת תנוך "רום אודנא".
3. 25. וצ"ע במ"ש בקרבן אהרן כאן "לא ידעתי פי' מלת נוך האיך מורה על החצון". ובראב"ד לתו"כ כאן "ושמא מוציא אותו מלשון נאספו עלי נכים שפירושו אנשים קשים מאד וכן הגבוה של האוזן הוא הקשה שבאוזן". ובפי' זית רענן לילקוט שם פי' "על תנוך ודאי": פי' הרכה שהוא למטה באוזן. ובפי' רבינו הלל: דהיינו מקום תחתון שבאוזן דמשמע תחת נוך. וראה שם בחילופי נוסחאות.
4. 26. ח"ש כה, ג.
5. 27. תשא לא, ג.
6. 28. וכ"ה בת"י דלעיל הערה 2.
7. 29. שמיני יא, יט.
8. 30. מפירוש הראב"ד וקרבן אהרן ותויו"ט ועוד (וכ"ה במלבי"ם) שם משמע שמפרשים שלדעת התו"כ תיבת "תנוך" היא מלה מורכבת מ"תוך" ו"נוך". ולפ"ז לפי' "תוך" אינם משתמשים בהנון*. ולהעיר שכמה סוגים בפי' כאלה: א) בנדו"ד שתיבה אחת מורכבת מב' תיבות ופי' תיבה זו יוצא מב' התיבות: ב) "אפאיהם" (האזינו לב, כו) וכיו"ב שרש"י כותב: ואונקלוס תרגם כו' תיבה זו לג' תיבות אמרתי אף אי הם – שכל האותיות ישנם בהתיבה והפי' רק מפרידם לג' תיבות, משא"כ בנדו"ד שה"וך" משמש לב' התיבות (תוך נוך). ג) "שמים" שפירש"י (בראשית א, ח) "שא מים .. אש ומים שערבן כו'" – שעיקר ההוספה היא אות אל"ף "שא מים אש ומים", ש"יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת" (פרש"י בא י, כא). וראה מפרשי רש"י שם (רא"ם, לבוש, דקדוקי רש"י, משכיל לדוד. ועוד). ד) פרש"י שם "שם מים" – דמפרשים המ' לפניו *) ועפ"ז צ"ע במלבי"ם שם שמפרש שבהוראה זו "תוך", הנון שבאמצע להקטין התוך כו' – דלכאורה לפי' תיבת "תוך" שבהתיבה, הוא רק "תוך", אשר לכן הוצרך לצרף ב' התיבות בתו"כ. וגם לאחריו (וראה משכיל לדוד שם)**, משא"כ בנדו"ד שמפרשים התיבות "וך" ששייכות (גם) לה"תיו" אף שהנו"ן מפסיק. ועוד.