ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג

146

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יא. החשיבות שבהדלקת יב. בזכות הדלקת נרות ש"ק נרות על־ידי כל בת על־ידי הבת תזכה יהודיה בתקופתנו להינשא לתלמיד חכם

מכל האמור לעיל מובן, שבתקופתנו, כאשר החושך בעולם הוא עצום ו"סמיך", חשוב במיוחד שכל בת יהודיה, גם מחוגים שבהם לא נהגו עד עתה שבנות תדלקנה נרות ותברכנה עליהם לפני החתונה, ונהגו לצאת ידי־חובה בהדלקת האם, תדלקי בעצמה נרות⁴⁴ מיד עם הגיעה לגיל חינוך, כאשר אפשר להסביר לה את המשמעות של נרות שבת ויום־טוב⁴⁵.

ואורו של נר השבת, עם הברכה שהיא מברכת עליו, יאיר את חייה, שהיא תדע ותזכור, כפי שהיא אומרת בברכה, שהקדוש־ברוך־הוא הוא "מלך העולם", וכך מובטח יותר, שכאשר תינשא, יהא ברור אצלה ש"הוי' לך לאור עולם", היא, כעקרת הבית, תבנה את ביתה בהתאם לרצון ה'. על יסודי התורה והמצוה.

טעם נוסף להכרחיות שבהדלקת נרות על־ידי כל בנות ישראל:

כמוזכר לעיל (סעיף ה') זוכים על־ידי נר שבת לבנים וחתנים⁴⁶ תלמידי־חכמים. ובכן: בדורות שעברו, כאשר נהוג היה שההורים הם המחליטים לגבי שידוך לבת, העיקר הוא⁴⁷ זכותה של האם על־ידי נר שבת, שביתה תינשא לתלמיד חכם.

בזמננו, כאשר מפאת סיבות שונות, הרי למעשה, בין אם רוצים בין אם לא, ההחלטה לגבי השידוך היא בעיקר בידי הבת, ולכן דרוש שהיא בעצמה תדליק נרות, ש"נר מצוה" שהיא תדליק יזכה אותה בנישואין לתלמיד חכם⁴⁸.

הערות

44. ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סשמ"ג ס"ג.
45. להעיר – וג"ז עיקר: בבית שמאיזה סיבה שתהי' אין האם מדליקה נרות – לד"ה צריכה הבת להדליק (עכ"פ משנעשית בת מצוה), ובמילא צ"ל השתדלות בזה ככל האפשרי. באם הבנות בבתי שומרי תומ"צ שבסביבתה לא תדליקנה נרות – מובן שהצלחת השתדלות זו תהי' קשה ביותר, כנראה במוחש. וד"ל.
46. רש"י שבת כג, ב.
47. אף שגם אז צ"ל זכות הבת שהרי אינה מתקדשת אלא לדעתה (קדושין ב, ב).
48. אף שבגמרא שם מדבר רק בהשכר דהוי בנים (וחתנים) ת"ח – מפורש בזהר* (דלעיל הערה 30) ד"נר מצוה" של האשה מביא "ותורה אור" אצל בעלה (אלא שבאם מאיזו סיבה אינו פועל על בעלה אזי פועל אצל הבנים). ועוד: אפילו באם נאמר (אבל ראה שוה"ג הא') שלפי הש"ס השכר הוא רק בנים (וחתנים) – מכיון שהדלקת הנר של הבת (לפני בת מצוה**) היא מצד *) וראה ב"ח או"ח סתרע"א (ד"ה והזהיר) דכן הוא הפירוש בגמרא, דמ"ש בגמרא דזוכה לבנים ת"ח היינו אי הבעל לאו בר הכי. ובלבוש שם (ס"א) דבאיש השלם ידבר.
. ולהעיר מהשקו"ט (ראה בארוכה ציונים לתורה – להר"י ענגל – כלל יב) האם נפקע חיוב חינוך לאחר בר מצוה – אלא שכאן המדובר בחיוב שעל (והשכר מצות החינוך שהיא מוטלת על האב, הרי השכר שייך בעיקר להאב – היינו חתנים ת"ח. המסובב מזה של) האב. שאין זה שייך לאחר בת מצוה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.