83

"בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית", שתכלית כל המציאות, כולל הגויים, היא כדי לסייע לישראל. אמנם, הם עצמם אינם יודעים זאת, ואין זה בגלוי, והטעם לכך מובן: כדי שיהיה מקום לבחירה, לעבודה של "אתכפיא" ו"אתהפכא" וכדומה, אך אין זה משנה את הענין לאמיתותו. וההצלה מן ה"עומדים עלינו לכלותינו" היא ענין שאינו יכול להיות אחרת.

ב) מהו הקשר של הענין "שלא אחד בלבד... והקדוש־ברוך־הוא מצילנו מידם", הנאמר כאן בפירוש לגבי "שבכל דור ודור עומדים עלינו", דוקא לסיפור יציאת מצרים⁴⁶, ומדוע אומרים נוסח זה רק בהגדה בליל פסח ולא בזמנים אחרים של הצלה וישועה, כמו פורים וכדומה?

ואדרבה: בגלות מצרים לא היה "עומד עלינו לכלותינו", כנאמר בהגדה "שפרעה לא גזר אלא על הזכרים"⁴⁷, בעוד אשר "לבן ביקש לעקור את הכל". וכן בימי אחשורוש, כאשר הגזירה היתה על "כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים...".

ח. השאלה על המעלה האחרונה

"ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עונותינו"?

צריך להבין: א) בכל ארבע־עשרה ה"מעלות טובות למקום עלינו" הקודמות אין מוסבר במה מתבטאת ה"מעלה", ובחלק מהן אף טורחים המפרשים להבהיר את חשיבות המעלה (כגון: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה"). ומדוע דוקא במעלה האחרונה, "ובנה לנו את בית הבחירה", מפורט הטעם של המעלה?

ב) ואם רוצים בכל זאת להסביר את המעלה, הרי ישנה המעלה הפשוטה ביותר הכתובה במפורש בפסוק⁴⁸ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – העיקר במקדש הוא השראת השכינה⁴⁹. אמנם, הפסוק נאמר על המשכן, ובעל ההגדה מדבר על בית הבחירה שלאחר הכניסה לארץ, אבל, אדרבה: מעלת בית המקדש, אפילו לעומת המשכן, היא בכך⁵⁰ שראו שם את השראת השכינה במוחש (עשרה ניסים⁵¹ נעשו לאבותינו בבית המקדש). מדוע נבחר כאן דוקא הענין של "לכפר על כל עוונותינו"?

ג) יותר מכך: בנוסף לכך ש"ושכנתי בתוכם" הוא העיקר בבית המקדש, הרי