42

הערות

1. 1. ל' הרמב"ם בספרו (הל' מעה"ק בתחלתו ובכ"מ) "מינים", כי לשונו לשון המשנה והתנ"ך וכו', אבל בס' חז"ל שלאחריו מפרטים יותר וקוראים למין הכולל כמה מינים – "סוג" (ראה בס' ביאור מלות ההגיון וכיו"ב). וראה הקדמת פיה"מ לס' קדשים (העתקת קאפח) "מין" וגם "סוג".
2. 2. ו, ב – "זאת תורת העולה"; שם, ז – "וזאת תורת המנחה"; שם, יח – "זאת תורת החטאת"; ז, א – "וזאת תורת האשם"; שם, יא – "וזאת תורת זבח השלמים".
3. *. ראה רשב"ם ריש פרשתנו.
4. 3. עה"פ.
5. 4. זבחים פד, סע"א. וש"נ.
6. 5. להעיר מרמב"ן ומפרש"י רש"י ריש פרשתנו.
7. 6. פרשתנו ו, ב.
8. 7. כלשון התו"כ (גבי מנחה חטאת ואשם) "וכי מנין יצאו מכלל" (וכיו"ב).
9. 8. בכל אחד במקומו. ועד"ז בש"ס גבי חטאת (משנה זבחים רפי"א) ושלמים (זבחים בסופה).
10. 9. ו"נאמר (ויקרא ב, א־ג) ויצק עלי' שמן ונתן עלי' לבונה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" (תו"כ כאן).
11. 10. ו"נאמר (פרשתנו ו, יט־כ) הכהן המחטא אותה יאכלנה ואשר יזה מדמה תכבס" (תו"כ כאן). אבל ראה לקמן בפנים סעיף ד' והערה 21.
12. 11. מצורע יד, יג.